וַֽיהֹוָ֖ה אָמָ֑ר הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה׃
אור המאיר
בפסוק וה' אמר המכסה אני מאברהם נראה לרמוז ע"י הפסוק כי שאל נא לימים הראשונים וביארו הקדמונים אשר מזי"ה הוא התחלת השאלה לאפוקי בשלש ראשונות אין שם מקום לשאול כיון שהוא למעלה מעולם הבנין לית מחשבה תפיסה כלל ועיקר שיכול האדם גשמי להשיג השגות אלהות הוא מצד פעולותיו באמצעם יכול המשכיל להבין אפס קצת מסימני פלאי חכמת הבורא ב"ה כמבואר לנו כמה פעמים ונודע אברהם אבינו ע"ה היה מרכבה אל מדות החסד התחלת ימי הבנין ואמר הקב"ה כלום אני יכול לכסות ממדות החסד ולמטה כי משם יש להם לבאי עולם תפיסה והשגה מצד פעולותיו וכאן הוא מקום השאלה והבן מאד:
תפארת שלמה
(מכתי"ק)
המכסה אני מאברהם אשר אני עושה כו'. דהנה כבר פרשנו כי זהו מחסדי השם אע"פ שהוא מנהיג העולם ברצונו הטוב בישועה ורחמים בלי שום סיוע מתחתונים כמ"ש למעני למעני אעשה אעפ"כ הנה הש"י בטובו הגדול תולה כי זה הדבר בהצדיקים כי הם הפועלים והם המפיקים ומשפיעים כ"ט לעוה"ז והוא כדי ליתן שכר טוב להצדיקים שמקיימים אתהעולם וז"ש הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו. פי' הגם שהודו על ארץ ושמים ומנהיגם ברצונו הטוב מ"מ הנה ירם קרן לעמו שהם הפועלים וירם תהלה לכל חסידיו פי' המשפט שעשה ברשעים הוא מחזיר ומהדר הפעולה לכל חסידיו שהם עשו זה בזכותם. וז"ש לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו. מהו לבדו. אך הפי' הוא כמ"ש שאע"פ שהוא עושה הנפלאות לבדו בלי שום סיוע מתחתונים אעפ"כ הוא תולה בזכות הצדיקים כי רוצה הוא שיהיה לעולם חסדו לתת שכר טוב לצדיקים כנ"ל. וז"ש ברוך מרחם על הארץ וכו' ברוך משלם שכר טוב ליראיו. וזה ג"כ הפי' כי לעולם חסדו בכל הלל הגדול. וז"ש אני אעביר כל טובי לפניך וחנותי את אשר אחון. ואני אעביר כל טובי על פניך כי אתה העושה זאת. וז"ש זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה. פי' שיזכור שרחמיך וחסדיך המה באים מעוה"ז בהתעוררת הצדיקים. וז"ש ועושה חסד לאלפים לאוהבי ולשומרי מצותי פי' כשעושה חסד הוא תולה אותו לאלפים הם הלומדים תורה לשמה ובזכות שומרי מצותיו. וזהו תתן אמת ליעקב חסד לאברהם. פי' אמת הוא תורת אמת הנה גם התורה שנתן לישראל הוא תולה בהם שהם מרי תורה כמ"ש מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל. פי' שהקב"ה מגיד בבי"ד שלמעלה ד"ת בשביל ישראל. אליעזר בני אומר מאיר בני אומר שהם האומרים ומחדשים התורה. וזה אמת ליעקב תולה בבני יעקב וחסד לאברהם תולה בבני אברהם מדת החסד. וז"ש המכסה אני מאברהם אשר אני עושה. פ' כל החסדים אני תולה באברהם וכן בבניו ואת ביתו אחריו כנ"ל.ע"כ:
המכסה אני מאברהם אשר אני עושה כו'. דהנה כבר פרשנו כי זהו מחסדי השם אע"פ שהוא מנהיג העולם ברצונו הטוב בישועה ורחמים בלי שום סיוע מתחתונים כמ"ש למעני למעני אעשה אעפ"כ הנה הש"י בטובו הגדול תולה כי זה הדבר בהצדיקים כי הם הפועלים והם המפיקים ומשפיעים כ"ט לעוה"ז והוא כדי ליתן שכר טוב להצדיקים שמקיימים אתהעולם וז"ש הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו. פי' הגם שהודו על ארץ ושמים ומנהיגם ברצונו הטוב מ"מ הנה ירם קרן לעמו שהם הפועלים וירם תהלה לכל חסידיו פי' המשפט שעשה ברשעים הוא מחזיר ומהדר הפעולה לכל חסידיו שהם עשו זה בזכותם. וז"ש לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו. מהו לבדו. אך הפי' הוא כמ"ש שאע"פ שהוא עושה הנפלאות לבדו בלי שום סיוע מתחתונים אעפ"כ הוא תולה בזכות הצדיקים כי רוצה הוא שיהיה לעולם חסדו לתת שכר טוב לצדיקים כנ"ל. וז"ש ברוך מרחם על הארץ וכו' ברוך משלם שכר טוב ליראיו. וזה ג"כ הפי' כי לעולם חסדו בכל הלל הגדול. וז"ש אני אעביר כל טובי לפניך וחנותי את אשר אחון. ואני אעביר כל טובי על פניך כי אתה העושה זאת. וז"ש זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה. פי' שיזכור שרחמיך וחסדיך המה באים מעוה"ז בהתעוררת הצדיקים. וז"ש ועושה חסד לאלפים לאוהבי ולשומרי מצותי פי' כשעושה חסד הוא תולה אותו לאלפים הם הלומדים תורה לשמה ובזכות שומרי מצותיו. וזהו תתן אמת ליעקב חסד לאברהם. פי' אמת הוא תורת אמת הנה גם התורה שנתן לישראל הוא תולה בהם שהם מרי תורה כמ"ש מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל. פי' שהקב"ה מגיד בבי"ד שלמעלה ד"ת בשביל ישראל. אליעזר בני אומר מאיר בני אומר שהם האומרים ומחדשים התורה. וזה אמת ליעקב תולה בבני יעקב וחסד לאברהם תולה בבני אברהם מדת החסד. וז"ש המכסה אני מאברהם אשר אני עושה. פ' כל החסדים אני תולה באברהם וכן בבניו ואת ביתו אחריו כנ"ל.ע"כ:
תפארת שלמה
המכסה אני מאברהם אשר אני עושה כי ידעתיו כו'. יבואר ע"ד מה דכתיב אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה וכו'. ועשיתם את כל מצותי. גם מה שאנו אומרים אשר קדשנו במצותיו. דהנה הענין הזה בכל המצות ותורה ותפלה שהאדם עושה וכל התרי"ג מצות שבתורה הנם סולם מוצב ארצה וראשם מגיע השמימה כי ענין עשותם אשר בפועל למטה בעוה"ז שרשם למעלה למעלה ובכל מצוה שהאדם עושה הנה דוגמתו נעשה למעלה זה לעומת זה וכל עיקר ענינם ושרשם תחלה הוא אצל הקב"ה רק ניתן למטה בעולם העשי' להוציא לאור בפועל ממש ע"כ יתכן לקרותם מצותי כי הם באמת אשר כביכול אני עושה למעלה. כמ"ש בגמ' מנין שהקב"ה מניח תפלין וכו'. מעתה בפעולת מעשינו בעוה"ז נמשך הקדושה במצות מעשיות מעולם העליון בשרשו ובכח מעשינו וכוונתינו בעשותנו מתעורר הקדושה העליונה.והנה לעשות המצוה תחלה נמשך הקדושה מלמעלה זה נק' גדלות ראשון ואח"כ בקיום המצוה בהתעוררת מ"נ נמשך הקדושה אח"כ זה נקרא גדלות שני. וז"פ ועשיתם את כל מצותי. אשר קדשנו במצותיו דייקא. וזה ג"כ פי' הגמ' מנין שהקב"ה מתפלל שנאמר ושמחתים בבית תפלתי בית תפלתם לא נאמר אלא בית תפלתי. כי זהו ג"כ ענין התפלה בהיותה רצויה באם הקב"ה כביכול ג"כ מתפלל. וזה בית תפלתם לא נאמר עדיין רק אם היא בית תפלתי ג"כ כמ"ש אמרת ה' צרפתהו. ר"ל כשיש לו צירוף עם דיבורו של הש"י אז נשמע תפלתו וזהו ויצעק משה אל ה' לאמר " ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר. ר"ל שהקב"ה יאמר כן ואז יקובל תפלתו. וגם בלימוד התורה כביכול הקב"ה שונה ג"כ בכל יום החדושי תורה וממנו נמשכים לצדיקי הדור לחדש בעוה"ז דוגמתו. וז"פ רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך דברי הם מכח רוחי אשר שמתי בפיך בקדושה. וזה כל השונה הלכות בכל יום משנה ומחדש כו' הליכות עולם לו כי כביכול שונה בכל יום החדושים שונים להנהיג העולם על פיהם כי מחדש בכל יום מעשי בראשית ע"פ ההלכו' שהן הליכות עולם לו. והם באים לראש צדיק הדור להנהיג העולם על פיהם.וזה על פי פעלו. וזה כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה. כי למעלה הם בלי גבול. וכל העולם כדאי הוא לו להנהיגם כנ"ל. וזה הענין של א"א ע"ה שבו נברא העולם כמ"ש בהברא"ם באברה"ם ובהתורה. מעתה כל עניני עוה"ז הוא מקדושת אאע"ה והוא יודע כל החידושים ובו מתחדש ג"כ בכל יום. וזה אשר אני עושה ובו מתחדש בכל יום מע"ב. כי ידעתיו לשון חיבור בכל דור ודור יעמוד קדושתו ולא ימושו מבניו וזרעיו אחריו: