קישורים על בראשית כה:כא

עוד בפסוק הנ"ל יש להבין מלת לנוכח והנה רש"י פי' זה עומד בזוויות זו ומתפלל גם זה יש להבין מה משמיעינו בזה ונראה ע"פ מאמרם ז"ל כי בני חיי מזוני לאו בזכותא תלי' מלתא אלא במזלא תלי' מלתא ופירושו ידוע בספרים הקדושים שפירשו במזלא היינו במזלא עילאה שמשם באה השפע לכנ"י והנה יצחק אבינו הי' מדתו מדת צפון שנמשך מעולם הבינה והי' רוצה למשוך שפע הבנים מעולם החכמה ועד שם הגיע בתפלתו ואמרו חכז"ל הרוצה להחכים ידרים נמצא ששם עיניו ולבו לצד דרום ורבקה הי' מדתה מדת דרום כי לא היתה מאש הגבורה כמו יצחק וקצת רמז לזה במדרש הנעלם פ' זו שפירש בת בתואל בתו של אל וכוונה בתפלתה לעולם הבינה לצד צפון שגם משם באים בנים כמש"ה וצפונך תמלא בטנם וזה נוכל לרמז במלת ויעתר שפירשו בו חכז"ל שהוא לשון עתר שמהפך התבואה ר"ל שהפך יצחק בתפלתו להמשיך שפע הבנים ממדריגה שהיא הפך מדתו ומסתמא גם היא עשתה כן וזהו מרמז הפסוק לנוכח אשתו כי היא כוונה בתפילתה לעולם הבינה והוא כוון בתפלתו לעולם החכמה כנ"ל וגם זאת ירומז במאמר הכתוב ויעתר לו ה' ר"ל שהפך מדתו אשר שם הי' שורשו לו ה' דייקא היינו מקום אשר הי' שורשו הפך כעתר כנ"ל להתפלל למקום החכמה הפך מדתו שהיה מעולם הבינה וזה מרומז גם בפי' רש"י ז"ל זה עומד בזוויות זו ומתפלל וזו עומדת בזוויות זו ומתפללת ר"ל שהוא הי' מתפלל למקום החכמה היינו להמשיך שפע הבנים דרך מקור החכמה והיא כוונה בתפלתה עד עולם הבינה היפך מדתה ודו"ק היטב.

ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כו' איתא בזוהר הקדוש בדף קל"ז ע"א וז"ל ד"א ויעתר יצחק דצלי צלותה וחתר חתירא לעילא לגבי' מזלא על בנין דהא בההוא אתר תליין בנין וכדין ויעתר לו ה' הגם שכל דברי הזוהר הקדוש הם סתומים וחתומים מעין כל עכ"פ נופל לומר מעט רמז מהיכן לקח הזוהר הקדוש דברים הקדושים הללו מדברי הפסוק הזה כי הנה האמת וידוע לכל שבני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא כבר פירשו הקדמונים עפ"י דברי האר"י הקדוש ז"ל כי כל הרחמים שצריך להתעורר מתתא לעילא ולהמשיך מעילא לתתא הן חיי ובני ומזוני צריך לעלות וליחד ולקשר העולמות עד עתיקא ומשם יוכל למשוך מי"ג תיקוני דיקנא הי"ג מדות הרחמים ועי"ז נמתקו הגבורות ומאירים הי"ג תיקינים וממתיקין הגבורות שיתהפכו לרחמים וזה ידוע שמזלא עולה שלשה הויות דהיינו שלשה שמות שם ה'ו'י'ה הם י"ב אותיות ועם המקור הם י"ג תיקוני דיקנא והם בגימ' מזלא וזהו במזלא תליא חיי ובני כו' וע"י מה יכולים למשוך הי"ג תיקונים היינו על ידי הייחודים שמיחדים השמות הקדושים השמות הויות ושמות אהיה עם המילואים שלהם ועי"ז יכולים להמשיך הי"ג תיקונים הנ"ל וזהו ידוע לכל מי שעוסק בספרי זוהר הקדוש והאר"י ז"ל שהשמות הויות ואהיה עם המילואים שלהם עולים תרפ"ז שזה צריך לכוין בשבת קודש כי אז ע"י שמות אלו עולים עד דיקנא דאריך כמבואר בכוונת האר"י ז"ל וזהו פי' הפסוק ויעתר וצחק כי תיבת ו'י'ע'ת'ר עם הכולל עולה תרפ"ז מנין השמות הקדושים הנ"ל ע"כ כתיב ויעתר ולא כתיב ויתפלל לרמוז שכיון לשמות הנ"ל ליחד שמות הויות עם שמות אהיה במילואיהן ועי"ז היה עולה עד דיקנא דאריך והמשיך מי"ג תקוני דיקנא בנים דהיינו ממזלא כי מזלא עולה שלשה הויות עם המקור הם הי"ג וזהו לנכח אשתו כי נ'כ'ח גימטריא מ'ז'ל'א כנ"ל וזהו פי' הזוהר הקדוש דצלי צלותיה כו' לעילא לגבי מזלא כנ"ל כי כל זה מרומז בפסוק ל'נ'כ'ח כי הלמד של לנכח היא פעולה ור"ל שהתפלל למזלא עילאה להמשיך משם בנים ע"י כוונת שהיה מיחד בתפילה שלו שמות הויות ואהיה במלואיהם העולים בגימטריא ו'י'ע'ת'ר וע"י שמות הקדושים העולים ו'י'ע'ת'ר עם הכולל עלה עד נ'כ'ח דהיינו מזלא בגימ' ומשם המשיך בנים וזהו פי' דברי הזוהר הקדוש כנ"ל.