וַיֹּ֗אמֶר הַגִּ֤שָׁה לִּי֙ וְאֹֽכְלָה֙ מִצֵּ֣יד בְּנִ֔י לְמַ֥עַן תְּבָֽרֶכְךָ֖ נַפְשִׁ֑י וַיַּגֶּשׁ־לוֹ֙ וַיֹּאכַ֔ל וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ׃
מאור ושמש
ויגש יעקב כו' ויאמר הגישה לי כו' ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת כו' וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כו' ויתן לך פי' רש"י והמדרש יתן ויחזור ויתן ועוד פי' המדרש על ויתן לך יתן לך אלקותו יתן לך כבושיהון הנה יש לדקדק הרבה א' מלת לו השני הוא מיותר כיון דכבר כתיב ויגש לו ויאכל הי' די שיכתוב ויבא יין וישת ב' וירח את ריח בגדיו ויברכהו ולא פי' מה הוא הברכה זאת ואם הוא סובב על ברכת ויתן לך למה הפסיק במאמר ראה ריח בני בין ויברכהו לויתן לך ג' דברי יצחק ראה ריח בני למי אמר ראה כו' ד' גם את עשו בירך הנה משמני ארץ יהי' מושבך ומטל השמים מעל הרי גם את עשו בירך במשמני ארץ ובטל כמו ליעקב ומה רבותא דיעקב בברכה זו גם להבין דברי פי' רש"י והמדרשי' הן בדבריהם שיתן ויחזור ויתן שהוא בלתי מובן כלל האם קצרה חלילה ידו ית"ש מליתן בפעם אחת די שלא יצטרך ליתן לו פעם שני' גם המדרש יתן לך אלקותו יתן לך כבושיהון אין לו הבנה ולבאר כל זאת נקדים הנה כתיב עוטר אור כשלמה ופירשו בספרי' הקדושי' שהש "ת כביכול צמצם אורו ואלקותו בכמה מלבושי' וצמצומים כדי שיוכלו נבראי' להשיג ניצוץ אחד מאלפי אלפי' רבבות מעריבות אלקותו שלולא זאת לא הי' אפשר להשיג מחמת גודל הבהירו' כמבואר כמה פעמי' בדרושי' הקודמי' ואף מה שמשיגי' הוא רק כמאן דארח ריחא כי להשיג עצם אלקותי הוא מן הנמנע רק מתוך פעולותיו ונפלאותיו אנו מכירין ומשיגי' מציאות אלקותו ואחדותו ית"ש והנה בבחינה זו הם ג"כ מדריגת הצדיקים שהם מלבושים בקשתם במלבושי' שאין השומע דבריהם מבין פנימיות מחשבתם ומדמה שהוא מדבר דברים פשוטי' אמנם האמת אינו כן רק פנימיות מחשבתם הוא למעלה למעלה עד אין תכלית ואפילו המלאכים אינם מבינים המכוון של תפלתם רק השי"ת לבדו כי הוא היודע המחשבות וכדרך שפרשנו המדרש על פסוק ויעתר פי' המדרש מלמד ששפך תפלתו בעושר ואמרנו כי הנה מדרך הצדיקי' להעלים התפלה להלביש אותה בדבר אחר כדי שלא יהי' עלי' קטרוג כי המחשבה ופנימיות התפלה גם המלאכים אין ידוע להם ולזה למי שצריך בנים יש עצה שיתפלל על עשירות וידוע שלמה לו לאדם עשירות רק בשביל בנים להלבישם ולהנעילם ולהחזיקם לת"ת ולהשיאם ולשדך אותם עם ת"ח ממילא הוא תפלה על בנים וכן עשה יצחק ששפך תפילתו בעושר היינו שהי' צריך בנים והתפלל על עשירות ותוכן מחשבתו על הבנים ולאו דוקא בתפלה רק אף בדברי' אחרי' שאינם מעניני תפלה רק שמדברי' דברי' אחרי' מעניני העולם יכולי' לקשר מחשבתם ולהעלים בתוך הדבורי' תפלתם וכן בזמן שבהמ"ק הי' קיים הי' בחינה זו בקרבן שאדם מקריב בהמה על גבי המזבח ועלה לרצון לפני הש"ית ובוודאי אין חפץ לה' באלים רק שעיקר מה שעלה לרצון לפניו הוא כוונת הלב שהאדם המביא הקרבן כשהי' רואה שחיטת הבהמה וזריקת דמה והפשיטה ונתיחה וכשנקטרת ונשרפת ע"ג האש הי' חושב שכל זה הי' מהראוי להעשות בו בעצמו מפני חטאיו ונשבר לבו בקרבו עד שבא לידי מסירות נפשו על הש"י וע"י עליות העשן למעלה נעשה מאודם לבן ונתגלה לובן העליון ונעשה כולו רחמים וזהו אשה ריח נחוח כמאן דארח ריחא ועתה בעו"ה התפלה היא במקום קרבן ג"כ על בחינה זו ואין להאריך בזה וזה פי' הפסוק רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם ר"ל שהשי"ת עושה רצון יראיו היינו הרצון שלהם ומחשבתם וע"י מה ע"י ששועתם ישמע ויושיעם שהוא שומע קול שועתם לבד שהוא קול פשוט ובזה מלובש כוונת תפילתם והש"י בעצמו היא היודע ומכיר והנה ידוע שבעשרה מאמרות נברא העולם שהם עשרה קדושות וע"י הי' תתאה מלכות שמים מתנהגים כל העולמות ומלכות שמים תולה במעשה תחתונים שהיא כנ"י היינו כשהם מטיבין מעשיהם אזי מדת מלכות מוליכות מעשיהם למעלה ואומרי' חזי במאי ברא אתינא לגבך ומוסיפי' כח בפמליא של מעלה כדכתיב תנו עוז לאלקים ועי"ז מקבלת שפע חדשה ומשפעת למטה כדכתיב כל הנחלים הולכי' כו' כידוע מספרי קודש ובזו"הק מביא דוגמא על זה מאור הנר שכבה שעומד למטה ולמעלה ממנו אור וכשעולה העשן נדלק האור למעלה ולכאורה הוא להיפך כאשר יעיד על זה חוש הראות דאדרבה הנר שלמטה שכבה נדלק על ידי עליות העשן לנר הדולק למעלה ונדלק ממנו אמנם הענין הוא מחמת שעולה העשן מלמטה נתרבה אור וכח לנר שלמעלה הדולק עד שיש בו כח להדליק הנר שלמטה שכבה וכן אנו במעשים מוספי' כח למעלה שע"י זה יורד ההשפעה למטה וכן בכל יום ויום ע"י תורתינו ועשיות המצות מעלי' אנחנו מ"נ ועי"ז נשפעין רחמים וחסדים גדולים על הכנ"י ואפילו אם ח"ו נגזר איזה גזירה לא טובה בר"ה נתהפך הכל לטובה על ידי תשובה וסגול המצות ומעשי' הטובי' בכל יום ויום לא כן הרשעים אומות העילם אחר שכבר נגזר עליהם לרעה בר"ה כן יקום ולא יתבטל וזה פי' הפסוק לעשות משפט עבדו כו' דבר יום ביומו ר"ל שבכל יום יוכל להתחדש עליהם לטובה ולבטל כל הגזירות לא כאו"ה שתלוים רק ביום א' הוא ר"ה ומזה נבוא לביאור הפסוקים ויגש לו ויאכל כפי אשר ביארנו למעלה שיעקב אבינו המשך לו במטעמים כפי בחינתו מעולמי' העליונים וזהו ויבאו לו לו דייקא היינו מבחינתו של יעקב היינו מבחינו' דעת המשך לו יין ע"ד דאיתא בזוה"ק חמרא ללואה היינו להמתיק את הדינים של יצחק ולשמוח אותו כי יין ישמח כו' והנה איתא במדרש כשבא יעקב אצל אביו התפלל שיר המעלות כו' בצרתה לי כו' ולכאורה האיך הי' לו עת להתפלל. אמנם ע"ד דברינו הנ"ל שהצדיקים מלבישים תפילתם בתוך דבורים פשוטים וכן עשה יעקב אבינו אמנם יצחק אבינו הריח בהם וזהו ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו בגדים היינו מלבושים שהלביש יעקב אבינו בתוכם את תפלתו הריח בהם יצחק ע"כ ויברכהו ומהו הברכה ויאמר ראה ריח בני והיינו שאמר להקב"ה ראה ריח בני והתפלל על יעקב בני שיתקבל תפלת בנו פי' ויאמר לקב"ה כריח שדה כו' ויתן לך ופי' רש"י יתן ויחזור ויתן ע"ד הפסוק כל הנחלים הולכים אל כו' אל מקום שהנחלים כו' כאשר פרשנו למעלה ומובא בספרים קדושים היינו ע"פ המדרש יתן לך אלקותו כפי פי' המתנת כהונה לשון חוזק ר"ל שיתן לך כח ליתן תוקף ועוז למעלה לעורר מה' להשפיע השפעות טובות למטה וזהו יחזיר ויתן ויתן לך כבושיהון לשון בהדי כבשי דרחמנא שהוא לשון סוד והעלמה ר"ל ויתן לך מה שבפנימיות בקשת הצדיק ע"ד שפרשנו לעיל על פסוק רצון יראיו יעשה כו' וזאת נעשה בכל יום ויום לכנסת ישראל ואף אם ח"ו נגזרה איזה גזירה לא טובה מתבטלת ע"י תפלת הצדיקים ומעשיהם הטובים וגם זה מרומז ויתן ויחזור ויתן ר"ל שבכל יום ויום יכולים בני ישראל לחדש השפעות טובות משא"כ לעשו לא אמר ויתן רק משמני הארץ יהי' מושבך כו' היינו שלא ברכו רק יהי' מושבך ר"ל מה שנגזר עליו אמנם לא יוכל לשנות מאומה דו"ק.