וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ יַעֲקֹ֗ב מַקַּ֥ל לִבְנֶ֛ה לַ֖ח וְל֣וּז וְעֶרְמ֑וֹן וַיְפַצֵּ֤ל בָּהֵן֙ פְּצָל֣וֹת לְבָנ֔וֹת מַחְשֹׂף֙ הַלָּבָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמַּקְלֽוֹת׃
אור המאיר
ויקח לו יעקב מקל לבנה וגו' ויפצל בהן פצלות לבנות מחשוף הלבן אשר על המקלות ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים והכשבים הפריד יעקב וגו' וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן ובהעטיף וגו' והיו העטופים ללבן והקשורים ליעקב. ואין מקראות אלו אומרים אלא דורשינו והתורה היא תמידית וישנה בכל אדם ובכל זמן וא"כ מה יעשה האדם עתה בפצלות המקלות אשר צג ברהטים והכשבים אשר הפריד וישת לו עדרים לבדו אכן ע"פ דברינו יתפרש שפיר אי"ה כי האבות סימן לבנים וכשמעשהו אז בכללות מעשינו כן עתה בפרטיות נשמתן של כל עדת יעקב בחינת חלקיו והורה להם ענין העבודה והכלל אשר כל או"א מישראל יש לו בחי' עשו ולבן המזדווגין לו בדרך הליכה שהולך בעבודת הבורא כל ימי חיים חיותו בעה"ז כמבואר לנו כמה פעמים לפנים והחיוב מוטל על כל א' מישראל לפי ערכו להפריד ממלא קומתו את עשו ולבן שלו שיש להם בו אחיזה ובזה תולה שכר ועונש ומצינו לרז"ל שאמרו קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וביארנו הכוונה למעלה ששמע אברהם את התורה אפילו כשהיתה עדיין בבחי' קול הבין והשכיל אז פרטיות התורה עם כל תרי"ג מצות התלוים בה מול דברינו אלה בא הרמז בתורה:
אור המאיר
ויקח לו יעקב מקל כלומר גם יעקב אבינו לקח לעצמו את כל התורה כולה עם כל פרטיה ודקדוקיה ופרטיות מעשה המצות וגדרים וסייגים העתידין להתחדש מדור לדור עד ביאת הגואל קיים הכל כשהיה התורה עדיין בבחינת קול קודם נתינת הדברות וזהו ויקח לו יעקב מקל משמעו לשון קול ואיתא בזוהר שהאבות תיקנו בעובדות הבארות מה שאנו מתקנים עתה בפרטי מעשי המצות טלית ותפילין וכדומה מן המצות וזהו ויפצל בהן פצלות להיות מחשוף הלבן פי' להכניס לובן עליון שזהו בנין קומת השכינה בהכנס חיורא בבחי' נקודה שחורה והיינו עש"ה שחורה אני ונאוה וצריך לעשות בבחי' נקודה כזה שאין לה עדיין בחי' התפשטות אברי' בהעדר הצדיקים להכניס לשם חוורא היינו להשיג משם הארת התלבשות אלהות וע"ד דאיתא בזהר חדש וזכרנו מזה במקום אחר ע"ש והכי נמי כאן וזה הרמז על בחי' הרצועות סביב הזרוע הנראה בין כריכה לכריכה לובן ורמז אז בעובדא מחשוף הלבן אשר על המקלות ירצה קודם נתינת התורה בבחי' ז' קולות וכתיב ויצג המקלות אשר פצל ברהטים כלומר ברהיטי מוחין סוד המשכות המוחין הנראה בכוונת תפילין זאת היה עובדא של יעקב אז בפצלות המקלות ונאמר והכשבים הפריד יעקב מורים על מדות הקדושים זאת היתה עיקר מגמתו והתאמצו להפריד הטוב מהרע היינו מה שנעשה תערובות המדריגות ז' הפכיים לעומת ז' ימי הבנין מדות הקדושים של יעקב כל זאת הפריד יעקב:
מאור ושמש
ויפצל בהם כו' מחשוף הלבן שיתגלו החסדים העליונים אור ההורות הקדושים שיאירו בהמוחין וזהו ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים ר"ל ברהיטי המוחין בשקתות המים הוא מעין השפע העליון להשפיע שפע קדושות וחסדים מגולים על הכנסת ישראל אשר תבאן הצאן לשתות הוא צאן קדשים עם בני ישראל לקבל ההשפעות קדושות ע"י החסדים ויחמנה בבואן לשתות היינו אף שלא יהיו מיחדים השמות וצרופיו רק שיחמו את עצמם בהתלהבות גדול ובהשתוקקות רב ובמ"נ ויחמו הצאן אל המקלות היינו בהתפללים בהתלהבות גדול וחמום גדול ותלדן הצאן עקודים נקודים וטלאים היינו האותיות ונקודים והטעמים של יחודי השמות יהיו נולדין מעצמן ויהיו מתיחדין ממילא ע"י התפלה שיהיה בהתלהבות ודביקות ויפעלו פעולתם להשפיע חסדים גדולים והמשכיל יבין.