וַיַּ֥עַן יַעֲקֹ֖ב וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֑ן כִּ֣י יָרֵ֔אתִי כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־תִּגְזֹ֥ל אֶת־בְּנוֹתֶ֖יךָ מֵעִמִּֽי׃
אור המאיר
ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי וגו' עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה גו' ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך כיון שראה יעקב אבינו שלבן רודף אחריו ולא ידע על מה ולמה באומרו כבר לא השאיר אחריו ברכה אצל לבן כיון שברר כל האותיות המלובשים בו ואין לו עוד שום מגע ומשא אצל לבן כי לאו בעל דברים דידי' הוא וכמוזכר מה שאמר ללאה ורחל שכל עצמו באשה עבד ובאשה שמר הם מ"ע ומצות ל"ת שעבד אצל לבן אמר להן רואה אנכי את פני אביכן והנה איננו אלי וגם הבנות יענו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו הלא נכריות נחשבנו כמדובר אמר בלבו בודאי לית שום בחינת טוב אצל לבן וגם אצלו לא נשאר שום מדות רע מלבן להיות' מגע נכרי במדותיו הקדושים והטהורים לזה מגיד משנה השיב ללבן כי יראתי וכו' עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה והיינו בחי' רוע מדותיו של לבן זה נקרא עבודה זרה אצל הצדיק כי עבודת האדם לתקן ז' ימי הבנין והיינו לבלתי יאהוב כי אם אהבת הבורא וכן לא יירא כי אם יראת הרוממות וכן התפארות אל יתפאר כי אם במה שנוגע אל הבורא ב"ה ולא התפארות זולתו ח"ו לאפוקי אם האדם נוטה א"פ ח"ו עם מדותיו לאהוב אהבה רעה וכן יראה רעה וכדומה נמצא עבודתו הוא זרה מעבודת הבורא וכאשר יתבאר לנו במקום אחר בשם המגיד מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו ע"ש. מול זה רמז לו עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה ובאמת לא ידע כי רחל גנבתם ויש בזה סוד עמוק ענין גניבת רחל את התרפים כנודע למביני מדע ולהיות שלא ידע ויחר ליעקב מאד וירב בלבן: