וַיָּבֹ֥א חֲמ֛וֹר וּשְׁכֶ֥ם בְּנ֖וֹ אֶל־שַׁ֣עַר עִירָ֑ם וַֽיְדַבְּר֛וּ אֶל־אַנְשֵׁ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹֽר׃
אור המאיר
ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אותה וגו' אך בזאת יאותו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד מקניהם וקנינם וכל בהמתם הלא לנו הם. יש לפרש בכאן ע"ד שכתוב בעזרא וישמעו צרי יהודה ובנימין כי בני הגולה בונים היכל לה' אלהי ישראל ויגשו אל זרובבל ואל ראשי האבות ויאמרו להם נבנה עמכם כי ככם נדרוש לאלהיכם ויאמר להם זרובבל וישוע ושאר ראשי האבות לישראל לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו כי אנחנו יחד נבנה לה' אלהי ישראל הנה להבין הענין נודע אשר בנו בחר אל להיות לו לעם סגולה לקבל תוספות תענוג ושעשועים ביתרון אור מן החושך המה האומות שהציב גבולות עמים למספר בני ישראל וזאת עבודת עם בני ישראל להשליך ולדחות מבחינת מלא קומתם לבלתי יאחז בהם מגע נכרים כ"א כל עצמם והשתדלותם לזכות גופם ותכונת איבריהם להשראות אלהותו יתברך אשר בצלם אלקים ברא את האדם והיכל ה' המה בני ישראל ומצינו לרז"ל שאמרו כל מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאלו נחרב בימיו והנה ימים מורים על בחינת המדות שנקרא ימים וכל מי שלא קישר מלא קומתו בחי' היכל ה' במדות הקדושים להיות מרכבה להשראות התגלות אלהותו יתברך באמצעות שכונת איבריו המורים על אורות עליונים זהו שלא נבנה בית המקדש בימיו היינו בבחינת מדותיו כאלו נחרב בימיו ודאי וכאשר נתבאר לנו אי"ה במקום אחר והנה מי שחלק לו אלהים בבינה נפשו יודעת מאוד היות עיקר תיקון וקישוט קומתו להיות ניכר ביתרון ותכלית השלימות תלוי בהיות מדות הפכיים שבע תועבות העמים לעומת גבול הקדושה ואם בני ישראל מתקנים ומישרים אורחותם לעשות היפך העמים לבלתי אחוז במלא קומתם ממגע נכרי אזי ניכרים הם בשלימותם היותם זרע ברך ה' ועתה בין תבין את אשר לפניך וישמעו צרי יהודה ובנימין כי בני הגולה בונים היכל לה' על דרך האמור ששמעו והבינו היות יתרון מעלת בני' ישראל הבונים היכל לה' היינו קישוט מלא קומתם מראש ועד עקב נעשה בחי' היכל להשראות אלהות ע"ד הכתוב היכל ה' המה כלומר שבונים בית המקדש עם בחי' ימיהם המה מדותיהם הקדושים כנ"ל והטיב חרה להם על זה כיון שהם הם הגורמים כ"ז שלימותם ויתרונם ביתרון אור ויתרון שאת כי אם אין רע לית הנאה מהטוב ולזה נגשו אל זרובבל ואל ראשי האבות לאמר להם נבנה עמכם כלומר גם אנו הבונים כמוכם כמונו הכל שוה וזהו כי ככם נדרוש לאלהיכם וכיון שגם אנו שייכים אל הבנין אם כן מה לכם לבנות בנין ההיכל לכם לבד. כלפי דבריהם השיבו להם זרובבל וישוע ושאר ראשי האבות לישראל תועים אתם לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו כי אנחנו יחד דייקא נבנה לה' אלהי ישראל ואנו בני ישראל מוחא דאגוזא ואתם בחי' הקליפה כמו שומר לפרי ולכם אין חלק וזכרון בירושלים ומה לתבן את הבר. וכזה נרמז בכאן שטענו אנשי חמור ושכם וידברו אל אנשי עירם לאמר האנשים האלה שלמים הם אתנו כלומר מאין ניכר ונראה שלימותם ויתרונם ביתרון אור אתנו ודאי אנו הגורמים כל זה כמדובר בכן יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד דייקא כמוהם כמונו הכל אחד מקניהם וקנינם וכל בהמתם הלא לנו הם כ"ז נמשך בסיבתינו ועיין למעלה שזכרנו הלא אח עשו ליעקב ועל כל זה ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי ודו"ק והבן: