וְלֹֽא־יָכֹ֨ל יוֹסֵ֜ף לְהִתְאַפֵּ֗ק לְכֹ֤ל הַנִּצָּבִים֙ עָלָ֔יו וַיִּקְרָ֕א הוֹצִ֥יאוּ כָל־אִ֖ישׁ מֵעָלָ֑י וְלֹא־עָ֤מַד אִישׁ֙ אִתּ֔וֹ בְּהִתְוַדַּ֥ע יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָֽיו׃
מאור ושמש
ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים כו' ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה. ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם כו' וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה ויש לדקדק דרש"י פירוש על גשו נא אלי שהראה להם שהוא מהול מנא לי' לרש"י זאת ומאי דווקא הראה להם סימן זה שהוא מהול הלא היו לו סימנים אחרים היינו במכירה שאמר להם כי מכרתם אותי מצרימה מזאת לא הי' ידע שום אדם זולתם והי' להם סימן מובהק גם שאר סימנים ועוד קשה מה זה שאמר להם אשר מכרתם אותי מצרימה מלת מצרימה מיותר הלא זאת נראה שנמכר למצרים הו"ל אשר מכרתם אותי ותו לא גם מה שאמר כי מכרתם אותי הנה מתיבת הנה משמע בשביל שמכרו אותו דווקא הנה למצרים ע"כ אל יחר בעיניכם משא"כ באם היו מכרוהו לזולת מצרים וצריכים זאת להבין גם מה שאמר וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ וכי כן בשבילם לבד היתה זאת לטובה הלא בשביל כל העולם כולו שוה לטובה היתה זאת כדי להחיותם ברעב ומה אמר דווקא לפניכם גם מה שאמר לפליטה גדולה נראה כמיותר. ונראה לי לפרש כי גדולים מעשי אלהינו בסבבו סיבובים לבני אדם בפרט לישראל עם קדושו והכל הוא לטובה אות מאתו ית"ש לבני ישראל אך מחמת טחות עיניהם בראות שכל הסובבים הוא לטובה כי נראה כדבר והפוכו וכשהש"ית הוא מוציא מכח אל הפועל אז נראה בעליל שתמיד עיני ה' לנו וה' דורש אותנו לטובה והנה זאת ידוע מספרים הקדושים שעיקר גלות מצרים היתה בשביל להעלות הניצוצים הקדושים שנפלו ונבלעו בארץ מצרים שהוא דבר והפוכו במקום אבי אבות הטומאה שהמה שטופי זמה מאד כידוע והי' ע"י שאדם הראשון פירש מאשתו ק"ל שנה ונבלע בארץ מצרים ועיקר גלות מצרים הי' להעלות אותם הניצוצות למקום שרשם לקדושה עילאה ולעשות אותה כמצולה שאין בה דגים היינו שלא להשאר בה שום ניצוץ קדושה במקום הטומאה וכן עשו ואז נגאלו והתיקון הלז לא הי' יכול להיות כ"כ בשאר ארצות כמו בארץ מצרים כי הוא קרוי' ערות הארץ והמה שטופי זמה לכן שם הי' יוכל להיות תשובת המשקל על ניצוצים הקדושים בזה שהי' גדורים מערוה וזהו שאמרו חז"ל בזכות שלשה דברים נגאלו אבותינו ממצרים ואחד מהם הוא שלא שינו את לשונם והיינו שהיו גדורים מערוה כי ברית הלשון מכוון לברית המעור והיינו תיקון אות ברית קודש לכך הוכרחו דווקא לגלות מצרים לתקן את אות ברית קודש והוא תשובות המשקל באותו מקום השטופי זמה שם יוכל להיות התיקון להעלות הניצוצות הקדושות שנפלו באותן ק"ל שנה ולא הי' דבר נקל הוא זה לתקן דבר זה עד שרשו ולא הי' באפשרי ביד בני ישראל להעלות כך כל הנצוצים הקדושים לכך הי' הקב"ה מסבב סיבובים במכירת יוסף דווקא שהוא סוד צדיק שומר הברית ודווקא למצרים שהוא דבר והיפוכו אבי אבות הטומאה ערות הארץ שטופי זמה ושם ניסהו הקב"ה אותו באשת פוטיפר ועמד בניסיון ולא פגם את אות ברית קודש וזאת בלתי אפשרי הי' באיזה משאר האחים כי אולי לא יעמדו בנסיונם ודווקא יוסף הצדיק שהוא סוד צדיק שומר הברית הוא יכול לעמוד בנסיון זה בשמירת הברית והוא המשיך דבר זה למצרים שהתחיל לתקן שם תיקון הברית מפגימת אד"הר. ומעשה אבות סימן לבנים שבעקבותיו דרכו אח"כ בני ישראל בארץ מצרים בגדירת הערוה שגדרו עצמם ועשו התיקון הזה בשלימות בתיקון שמירת הברית והעלו כל הניצוצים עד שעשאו כמצולה שאין בה דגים וזולת יוסף שהמשיך זאת לא היה כח ביד בני ישראל למשוך ולתקן זאת רק ע"י המשכת יוסף הצדיק היו יוכלו אח"כ בני ישראל לתקן זאת עד שרשו והיו יכולים להעל ממצרים והי' הגאולה ע"י יוסף ע"י שהתחיל להמשיך דבר זה וזהו שאיתא במדרש ע"פ הים ראה וינוס ארונו של יוסף ראה כו' ומשם בארה ביאור הפסוקים שלפנינו ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי היינו שהראה להם שהוא מהול היינו שהראה להם שלא פגם את אות ברית קודש כי עמד בנסיונו ותיקן שמירת הברית במצרים שהוא ערות הארץ כנ"ל בכדי שיוכלו אח"כ בניהם לדרוך בעקבותיו שיגדירו עצמן מן הערוה כנ"ל כדי לתקן זאת עד שרשו ועל ידי זה יגאלו ויוכל להיות להם הגאולה שלימה וזהו שאמר להם אשר מכרתם אותי מצרימה דווקא כי במצרים דווקא יוכל להיות התיקון ההוא משא"כ במקום זולתו כאשר פרשתי לעיל. וזהו שאמר להם ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה דייקא הנה למצרים כי מכירתם הי' עושה פעולה זו שיהי' להם אח"כ הגאולה כפי שפרשתי ומה' הי' דבר זה בכדי שיוכל להיות להם הגאולה ודבר זה ההכרחי הי' וזהו שאמר להם וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם היינו כי ע"י המשכת דבר זה בתיקון שמירת הברית עי"ז היה יכולת אח"כ בבני ישראל לתקן זאת עד שרשו ולהעלות כל הניצוצים ואז זמן הגאולה באה משא"כ בזולת המשכתו לא הי' יכולת בידם לתקן זאת עד שרשו וזהו ולהחיות לכם לפליטה גדולה שיהיה להם פליטה מהגלות ויגאלו גאולת עולם אמן.
מאור ושמש
עוד על פסוק הנ"ל ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי כו' ולא עמד איש אתו בהתוודע יוסף אל אחיו ויתן את קולו בבכי כו' ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף כו ועתה אל תעצבו כו' כי למחיה שלחני אלהים לפניכם כו' כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כו' מהרו ועלו אל אבי כו' רדה אלי אל תעמוד כו' כי עוד חמש שנים רעב פן תורש כו' והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם. הדיקדוקים רבו מאד בפרשה א' מפני מה לא הי' יכול עתה להתאפק יותר מקודם. ב' מה הוא הלשון נצבים עליו הול"ל יושבים לפניו. ג' שאמר הוציאו כל איש מעלי במשמעות לשון זה יש שגם אחיו יצאו בהכללות כל איש. ד' מפני מה האריך הכתוב בלשון ויתן את קולו בבכי הול"ל ויבך והיתה עומדת תיבה זו במקום הארבעה תיבות. ה' כי כבר נאמר כי למחיה שלחני אלהים לפניכם ולמה נאמר אח"כ פעם שנית וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה ונראה כשפת יתר ושוב נאמר ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה והוא מיותר. ו' מה שאמר יוסף וכלכלתי אותך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש כו' קשה וכי חכם גדול כיוסף יתהלל ביום מחר לאמר וכלכלתי אותך כו' מי יודע מה יולד יום אם יהי' בחיים חיותו ומי יודע אם לעת כזאת יהי' עוד שליט ומושל כהיום. ז' שאמר והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם דרשו בבראשית רבה והובא ברש"י ז"ל כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש והוא ראי' מבוררת על האחוה כבר טענו ע"ז גאוני קדמאי ובררו בראיות שגם במצרים יוכל לספר בלשון הקודש ועכ"ז עדיין יש לדקדק האיך שייך ראי' בדבר הנשמע שאמר והנה עיניכם רואות כו' כי פי המדבר אליכם והיל"ל והנה אזניכם שומעות כו' הגם שמצינו בתורה דוגמא זו דהיינו וכל העם רואים את הקולות זאת משמיע לנו הכתוב גבורות הבורא ית"ש להראות דבר הנשמע כפרש"י שם משא"כ כאן. ח' והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה מהו שייכות זה לזה וכי בשביל שיראה כבודו של יוסף ירד יעקב למצרים למקום טומאה מארץ ישראל ונראה לי לפרש ע"פ דרשת חז"ל ע"פ ויגש אליו יהודא מענה רך משיב חמה כי מדה זו להיות משיב חמה ע"י מענה רך בלתי אפשרי זולת ע"י הכניעה שיכניע עצמו בפני אותו איש הרוצה להשיבו מהחמה ובפרט אם גדול רוצה להשיב חמה של הקטן ממנו צריך להכניע עצמו יותר ויותר כפי ערך גדולתו יהיה ענוותנותו והכנעתו אך מדת הכנעה קשה להשיגו מחמת הסתת היצה"ר המסיתו להיות חושב עצמו שהוא בעל מעלות ומדריגות ומנשאו ומגדלו ומרומם אותו במחשבתו ע"כ צריך פעולות יתירות לבער היצ"הר ומחשבה זו מלבו ובהיותו בא להכנעה אזי ממילא הוא מפשט קצת מגשמיות כי הגיאות והתנשאות הוא מחמת הגשמיות ותאוות עו"הז אך בהיותו בא למדת הכנעה וחושב עצמו לאפס ולאין אזי מופשט הוא קצת מגשמיות וכל אחד כפי גודל הכנעתו אזי יותר ויותר מופשט מגשמיות ונשאר ברוחניות ואז מתדבק עצמו בעולמות עליונים ונעשה מרכבה לאותו דבר המושך על עצמו היינו ההכנעה וזה הוא פירש המאמר אם פגע בך מנוול זה משכהו לבה"מד אם הניחו מוטב ובאם לאו יקרא ק"ש כו' יזכור לו יום המיתה ונוכל לומר מפני מה דווקא יום המיתה וח"ו שיבוא בו עצבות כי כבר הפליגו בו בגנות מדה זו וע"כ דרכינו כך הוא פירושו שיהי' רואה את הנולד ויעמוד על סוף דבר שיהיה מוכרח לבא לפירוד היינו לפירוד הנשמה היהולי מגוף הגשמי זה הוא סוף כל אדם להיות הנשמה מופשטת מהגשמי' לזאת יראה תיכף בעודו בחיים חיותו לבוא למדה זו היינו להפשיט עצמו מגשמיות עוה"ז וישאר אצלו רק הרוחניות לבד ואז יהיה מדובק בעולמות עליונים וינצל מיצ"הר הרוצה להחטיאו. וזה ידוע וראיתי כן מצדיקים גדולים שבהיותם מדבקים עצמם בעולמות עליונים והמה מופשטים ממלבושי גופניות והשכינה שורה עליהם ומדברת מתוך גרונם ופיהם מדבר נביאות ועתידות ואותם הצדיקים עצמם אינם יודעים אח"כ מה שהיו אומרים כי המה דבקים בעולמות עליונים והשכינה מדברת מתוך גרונם ואיתא במדרש רבה ויגש אליו יהודה כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו ומן הסתם השבטים הקדושים בפרט יהודה שהיה מלך ובגשתו אל יוסף להיות משיב חמה ע"י מענה רך להשיב להם בנימין אחיהם והיה צריך לבא להכנעה יתירה כפי גודל גדלותו שהיה מלך היה צריך יותר לבא להכנעה יתירה וכן שאר השבטים ובודאי הפשיטו מעליהם כל מלבושי גופניות ונשארו רק ברוחניות כאלו היו בלא גופים ודבקו עצמם בעולמות עליונם ובהיותם עושים כך היא מבלתי ספק שבוודאי הביאו למטה כל המרכבה הקדושה כי הם המה המרכבה הקדושה ובוודאי נתגלה אז כל המרכבה הקדושה עם כל מלאכי מעלה אשר למרכבה ועפ"ז ביאר הפרשה שלפנינו ולא יכול יוסף להתאפק שהי' בוער בו ההתלהבות והקדושות מהמרכבה הקדושה שנתגלו וזהו לכל הנצבים עליו היינו המלאכים כמש"ה ויבואו בני האלהים להתיצב שהמה בבחי' נצבים כי אינם בבחי' מהלכים רק נצבים תמיד על עמדם יעמודו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ר"ל אותו שהוא בבחי' איש היינו שאינו מופשט מהגשמיות זה יוציא לחוץ היינו כל האנשים שהיו עומדים שם זולתם דהיינו זולת אחיו ואז גם יוסף הפשיט עצמו ובא לדביקות גדול ונשאר רק ברוחניותו וזהו ויתן את קולו בבכי בכ"י עולה ל"ב כי הבי"ת הראשונה הוא רק פעולה והמה ל"ב נתיבות החכמה שדבק עצמו בחכמה עילאה בעולמות עליונים ואז היתה שכינה מדברת מתוך גרונו של יוסף הצדיק וזהו שאמר פעם שנית וישלחני אלהים לפניכם כו' ולהחיות לכם לפליטה גדולה היינו שיהי' לישראל קיום בגלות וכל הפרשה כולו היה מדבר עתידות והוא עצמו לא הי' יודע מה שהוא אומר כי השכינה היתה מדברת מתוך גרונו כנ"ל וזהו שאמר להם והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם ר"ל כי פי המדבר ואני איני יודע מה שהייתי מדבר וזהו ראי' שאני אחיכם שדבקתי עצמי בעולמות עליונים ככם ונשלמה המרכבה ושייך שפיר לשון ראי' שראו שלא הי' יודע מה שהיה מדבר מפני שהי' דבוק בעולמות העליונים כנ"ל ואח"כ אמר להם באם שהמורא הזאת יעלה על ראשו של אבינו מלירד למצרים מפני שלא יוכל בארץ מצרים לדבק עצמו וליחד בעולמות העוליונים כבארץ ישראל. לזאת אמר להם והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם שאני כ"כ בגדולה ואעפ"כ יכולתי לדבק עצמי בעולמות עליונים לזאת תראו כי אין המקום גורם כלל לכן לא יהיה פחד מלבא הנה ומהרתם והורדתם את אבי הנה ונתישבו כל הדקדוקים הנ"ל והבן.