קישורים על בראשית מט:א

בפסוק ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם. לבאר את הענין נראה בהקדם נעים זמירות ישראל הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי חפצתי והכוונה כי באמת התורה כולה היא רק אותיות וכל אחד ואחד מישראל כפי בחינתו וערכו עושה מפרטי האותיות צירופים והנה אלו הצירופים שנעשו עתה מחדש על ידי כשרון פעולותיו ועומק השגה היו גם כן תחלה בכח האותיות אמנם הם ממתינים מלהצטרף עד עת צרפתהו איש המשכיל בעוצם הכרתו והשתדלותו בעבודת הבורא ב"ה משיג זה הצירוף מעצמו לעבוד עבודת הקודש כפי זה הצירוף ועי"ז יקבע זה הצירוף בקבע לבלתי יתמוטט עוד ויתפרדו ע"י פועלי און ח"ו כי אם אחד אל אחד יחדיו ידבקו בקשר אמיץ וחזק ואפ"ל שלזה כיוונו חז"ל באומרם עשה תורתך קבע ולכאורה צריך הבנה כי מצינו בתחלה היפך הדברים שאינו רשאי לעשות תפלתו קבע אלא רחמים ותחנונים אמנם הם אמרו עשה תורתך קבע והיה טעמו כמאמרינו שיעשה בחי' צירופים בתורה שגורם באמצעות עובדותיו הטובים והשגתו הגדולה צירופים חדשים בתורה ויראה ויתבונן לעשות אותם בקבע גמור לבלתי יתפרדו כל ימי חייו בעוה"ז ולהבין הענין עיין במ"א מה שזכרנו בשם הרמב"ן שפי' ע"ס ויהי אחר הדברים האלה ע"ש. וזה שרמז דוד המע"ה בדבריו הנעימים הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי כלומר ידעתי גם ידעתי אשר בודאי כבר כתוב עלי איזה צירוף בתורה לערך אחיזת נשמתי באותיות התורה ולערך עובדותי המוטל עלי לצרפם ואולם בעבור זאת שאיני יודע איזה צירוף כתוב עלי כי באמת עם כל פרטי עובדות שהאדם עושה כמוהם נעשה ונצטרף צירוף בתורה או טוב או להיפך צירוף לא טוב ח"ו כי זה הבחירה ביד האדם ולזה גמר אומר והתחנן לפניו יתברך ליתן לו לב טהור לעשות בתורה צירופים טובים כאשר ברצונו יתברך וזהו לעשות רצונך אלהי חפצתי כלומר ברצוני וחפצי לעשות צירוף קבע בתורה כרצונך שיהא צירוף טוב ולא צירוף כזה שהוא רק לרצוני ולא לרצון הבורא ב"ה. ומעתה תבין דברי חכמים ורמיזותם שנתעוררו עתידין צדיקים שיקראו בשמו של הקב"ה ודברי חכמים צריך לימוד אמנם יתבאר ע"ד המוזכר ובהקדם עוד כי הצדיקים מחזירים את התורה ליושנה לבחינתה וכבר נודע אורייתא מחכמה נפקית והצדיק ע"י עומק השגתו מפשיט אותה מהתלבשותה בסיפורי מעשיות ומלביש אותה בצורה רוחניות אורות עליונים ורזין עלאין משמות הקדושים המרומזים בסיפורים האלה וכמו דאיתא בשל"ה שהתורה נקרא פקודי ה' משמעו לשון פקדון כלומר כל התורה בכלל מבראשית ועד לעיני כל ישראל אינה רק שמות קדושים ועיקר מורה על שם העצם הוי"ה ב"ה אשר בשם זה גנוזים ופקודים כללות פרטי הענינים והסיפורים הגם שיש בה כמה וכמה ענינים שונים זמ"ז עכ"ז כללותם הם צירוף שם הוי"ה ב"ה ולכן נקרא התורה פקודי הוי"ה שבשם קדוש זה פקודה וגנוזה כל התורה בכלל וזהו מאמרם ז"ל עתידין צדיקים כלומר הצדיקים אמיתים עתידין הם תמיד בכל עת ובכל זמן אפילו עתה בדור הזה ועד לעתיד אם עיני שכל לו יוכלו לקרות כל התורה כולה בשמו של הקב"ה ולהמציא בפרטי סיפורים שם הוי"ה ב"ה וזה תכלית הדברים שהצדיקים מחזירים את התורה ליושנה כמו שהיתה מקודם התלבשותה בזה העולם והצריכה להתגשם בסיבת עם ישראל שאנו בני ישראל בעוה"ז בגוף עכור וגשם בלתי אפשרי להשיג עומקה כ"א באמצעות התלבשות כזה בכדי שיוכל אוזן הגשמי לשמוע אמנם לעתיד כאשר יזדככו הגופים מחומריות וימלא הארץ דעה את ה' מקטנם עד גדולם גדולות ורוממות אלהותו יתברך ותתרבה ההשגה בעולם ממילא יתפשט התורה מהגשם ג"כ ותהיה רק אורות עליונים ובהירים לעין כל והנה השכל נותן אם נזדככו ישראל עתה קודם הקץ ויוכלו להשיג אלהותו יתברך בשלימות יוכלו ג"כ לראות ולהשיג אורות עליונים בתורה אך להיות שאין אתנו יודע עד מה ואין אנו מזככים את עצמינו על כן צריך להיות המשך הזמן עד ביאת הגואל כמ"ש זכו אחישנה לא זכו בעתה. מול זה בא הרמז בתורה ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים ופירש"י בקש לגלות להם את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו ולכאורה צריך הבנה האיך הוא מרומז בתורה שבקש לגלות להם את הקץ ולפי הנאמר יתפרש שפיר כי מחמת שאין להם לישראל שכל ודעת להכיר אותן הצירופים המוטל עליהם אשר נבראו בעולם לעשות ולצרף אותן הצירופים ולקבוע אותם בקבע גמור בלתי יתפרדו כאמור לעיל וזה תכלית הבריאה של כל העולמות הכל בשביל ישראל והוריד לנו את התורה הקדושה אשר בה אסתכל קב"ה וברא עלמא בהלבשה גשמיות והבחירה חפשית ביד אדם אם הוא מיטב ומישר דרכו ומשיג התלבשות אלהות באמצעות צמצום מדותיו הקדושים והטהורים אזי יכול לפשוט את התורה מצורה גשמיות להלביש אותה בצורה רוחניות ולצרף צירופים המוטל עליו לעשות ע"י כשרון פעולותיו ואזי יבוא הקץ תיכף ואם ח"ו אנו מתרשלין בתורה והעבודה ואין לנו התפשטות השכל לפשוט צורה ולהלביש צורה זה הגורמת אריכת הגלות ונמצא כלפי הדברים הנאמרים באמת אם בא יבוא חכם הכולל ומבשר טוב ללמוד וללמד לכל א' מישראל לומר ככה תעשה ויגלה לנו אותן הצירופים המוטלת עלינו לעשות כאו"א מצד בחירתו והשגתו והמורה צדק גילה אותן תיכף להגיד מראשית דבר אחרית דבר מה שתהיה אח"כ באחרית הימים בודאי מי הוא זה שלא יסור למשמעתו לעשות אותן העובדות אשר בסיבתם יגרום הצירופים שלעתיד וממילא לא תמשוך זמן הגאולה אמנם בעשות ככה אין הבחירה חפשית כי זה ניתנה ביד עם ישראל כאו"א לערך הכרתו והשגתו והתאמצו בעבודת בוראו הוא בעצמו יבוא על אותן הצירופים שיש לו באותיות התורה ואם לאו לא פעל כלום בבריאתו בעוה"ז ומה אהני לו שחכם הכולל המצוה בטוב גרם ככה והגיד לו במה יתכן לו לעשות צירופים אשר זה הוא בחירה בידו ואם כן בטלה הבחירה וזהו ויקרא יעקב לבניו ויאמר האספו ואגידה לכם וזה ידוע אשר בכל מקום שנאמר הגדה רזא דהמשכה ובכאן הרמז שרצה להמשיך ולהגיד להם אותן הצירופים שיקרה להם באחרית הימים לעת שתחזור התורה ליושנה ורצה לגלות להם אז תיכף ונמצא תולה בזה עת הקץ ולזה פירש רש"י בקש לגלות להם את הקץ כי בודאי אם אמר להם יעקב אבינו אותן הצרופים שיקרא באחרית הימים ממילא בטלה הבחירה כי כאו"א יעשה תיכף אותן הצירופים והעובדות בלי טרחא ובלי יגיעה ומי הוא זה אשר ימלא לבו לעשות היפך צירופים העיקרים ומעתה בין תבין פ"ה הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם ונראה שהורה להם את הדרך אשר ילכו בה בעבודת הבורא ובמעשה אשר יעשון כי אין לך שום דבר בעולם נברא לבטלה ח"ו כ"א כולם מורים על פועל החכם שפעל ועשה ככה בעולמו הכל בשביל קילוסו ולהשיג משם התלבשות אלהות הגנוז לשם בהסתרה אמנם להיות שהוא מגושם מאד לכן אין יד הכל ממשמשין ומשיגין את האלהות המלובש שם כ"א האנשים אשר עיני שכל להם יכולים לתפוס קצת ולהשיג כפי ערך תבונתם והכנת לבבם לדרוש אחדותו ויחודו יתברך וזוכרין תמיד לפני מי הם עומדים ואנשים אשר אלה להם המה בדרגא דאית ביה זכירה וע"ד דאיתא בזוהר מקץ שדרש מאי מקץ ר"ש אמר אתר דלית ביה זכירה וכו' וע"ד אתר דהוה ביה נשיו קם קמיה וגו' שנתים ימים מאי שנתים ימים דתב דרגיה לדרגא דאית ביה זכירה נראה להבין דברי הזוהר בשים לב מאין בא בחי' שכחה בעולם הוא רק באמצעות המשך הזמנים ואתה תחזה בזמן מיעוט הוא זוכר ואחר זמן רב נולד השכחה ונמצא בהעדר המשך הזמנים לא היה גם כן בחי' שכחה בעולם והמובן כי לערך התגלות והתפשטות הז' ימים מיום ליום מתרחק מעט מהשורש וזאת הגורמת השכחה כי אם היו תמיד קרובים לשורשם נתבטלו ממציאות והנה איש הירא ותמים וחרד להתמיד בעבודתו יתברך בלי רפיון זוכר בכל שעה ורגע לפני מי הוא עומד ומפשיט א"ע מגשמיות כאלו הוא למעלה מזה העולם למעלה מסדר הזמנים ושם אין שכחה מצויה כלל להיות קרוב מהשורש וזהו מאמר הזוהר מאי מקץ ר"ש אמר אתר דלית ביה זכירה כיון שהוא למטה סופיה לכל דרגין וע"ד אתר דהוה ביה נשיו קם קמיה כיון שהוא רחוק מהשורש שנתים ימים מאי שנתים ימים דתב דרגיה לדרגא דהיינו השתלשלות המדרגות בקרבתם אל שורשם ומקורם דאית ביה זכירה וכאמור כיון שאין שם התחלקות סדר הזמנים ממילא אין שם גם כן בחינת שכחה וכאשר קדם לנו ביאר פ"ה ויהי מקץ שנתים ימים רומז לעת קץ הגלות ויבואו ימים המקוים לנו אור בוקר תחזור הכל אל השורש ותעשה מבחינות שנים ימים הקדמונים ע"ש והכלל אשר זה תכלית המכוון מעם קרובו ישראל הנקראים דורשי יחודך שדורשין תמיד יחודו ואחדותו יתברך אפילו בעולם הנפרדים מעלים הכל אל השורש אחדות הגמור וזה עצם תענוגו יתברך שצפה לקבל מנשמותיהן של צדיקים ומצינו ביוסף הצדיק נרמז כזה בפ' ויגש: ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה והכוונה אשר כבר נודע שיוסף מרכבה לצדיק יסוד עולם היותו משפיע שפע וברכה עליונה וכשנתפשט איזה מהמדות בעולם עוברים דרך בו מרום המעלות עד סוף המדריגות ע"ד משל התפשטות קו החסד למעלה הוא ענ"ג ואין למטה מנג"ע ומה שהם חסדים טובים וקדושים מתהפכים לאהבות רעים כמו ניאוף וכדומה מן הכיעור וכן שאר בחינות המדות במקומה הרמה המה רק טוב ובהתפשטותם מתהפכים מטוב לרע כי הכלל אשר לעומת גבול הקדושה יש ז' הפכיים והנה יוסף עמד על משמרתו לבלתי תת לכת אות השפעתו לחיצונים כ"א העלה הכל אל השורש קו האמצעי מדות אביו וזהו ויאסר יוסף מרכבתו ולא הניח התפשטות המדות למטה להופכם מצירוף ענ"ג לנג"ע ח"ו וזהו ויעל לקראת ישראל אביו שהעלה והגביה עולם הנפרדים לאחדות קו האמצעי מדות ישראל אביו שממנו נמשך הכל ותיבת גשנה מורה גודל הפעולה שגורם ככה גש"ן ה' שגש וקרב ה' אחרונה למדריגה עליונה כי מי שמעלה מדריגות התחתונים גורם יחוד איברי השכינה ומחזיר מחשבה הנאצלת למקומה כאשר עלה ברצונו הפשוט לבריאות עולמו ועתה תחזה ובין תבין אשר הורם יעקב אבינו תכלית העבודה הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם מלת ושמעו משמעו לשון אסיפה כמו וישמע שאול את העם שאספם למקום אחד ולהזהיר אותם בא שיאספו ויגביהו התחלקות המדריגות אל השורש מקום האחדות שנשתלשלו משם והוא ישראל סבא וממילא יעשו צירופים טובים וזה תכלית עבודת האדם בעוה"ז ודו"ק:

א"י בקש יעקב לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה. שיעקב אבינו בקש אז בתפלתו על קץ הגאולה לגלות הקץ. עי"ז נסתלקה ממנו שכינה. פי' שהיה עלייה לשכינה הקדושה ונסתלקה למעלה למעלה ממנו ע"י תפלתו:

אשר יקרא אתכם באחרית הימים. הנה אחרית הימים הוא בחי' מלכות ושכינה כמ"ש והי' באחרית הימים נכון יהי' הר בית ד' בראש ההרים כי תתעלה בחי' המלכות והשכינה למעלה ראש. והנה אמנם כבר נודע כי כל עבירה אשר האדם עושה ח"ו למטה נתראה הפגם ח"ו בשכינה כמ"ש דע מה למעלה ממך. הוא ממך. וז"ש בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים היא השכינה. והנה כבר אמרו חכז"ל צורתו של יעקב חקוקה בכסא הכבוד וכל המעלה של בנ"י או הפגם חלילה נראה בצורתו כנודע. וזהו לא עתה יבוש יעקב כנ"ל. ולפיכך בטובה נאמר וירא ישראל את היד הגדולה ישראל סבא וכן קדושנו קדוש יעקב רוענו רועה ישראל כאשר הוא קדושנו הוא קדוש יעקב. וכן רוענו רועה ישראל ישראל סבא. וז"ש להם יעקב האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם הוא אותיות שלכם אמיתות עניניכם הוא באחרית הימים שם אתם נרשמים מטוב עד רע ואנכי אגידה לכם כל המעשה אשר תעשון תמיד כי עד אצלי יגיע ממעלתכם כל הימים וזה אשר נאמר הן גאלתי אתכם אחרית כראשית: