לְמַ֨עַן יִרְבּ֤וּ יְמֵיכֶם֙ וִימֵ֣י בְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃ (ס)
אור המאיר
למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם כימי השמים על הארץ. ונראה כי נודע שאריכות הימים והשפעות עושר ונכסים וכל טוב הכל תולה בזוג שמים וארץ העליונה וכל עצמם של זווג הנ"ל תולה בהתעוררות התחתונים וכשרון פעולתם כי באתערותא דלתתא אתער לעילא שהשמים כינוי להקב"ה משפיע משפע ברכה עליונה אל הארץ כינוי למלכות ומשפע ברכה עליונה יגיע אליו ג"כ ולהיות שאין אדם דומה לחבירו כי אין דעתן דומה זה לזה ככה עולה באי' התעוררותם למעלה לגרום בחי' הזווג אם העבודה חזקה בידו ומוסר את לבו ורוחו ונפשו עבור התורה ועבודה ממילא בחי' יחודו וזווגו שגורם למעלה רב הכמות ואיכות וימי השמים היינו מדות השמים כינוי לז"א משפיעים האריכות במדות הארץ ואליו יגיע ג"כ אריכות ימים לערך התעוררותו שעלה למעלה ואם העבודה רפוי' בידו והתעוררותו מעט ידע נאמנה שבחינת הזוג שגורם למעלה הוא מעט הכמות ובא יבא אליו השפעה מעט בעוה"ז ג"כ כפי התעוררותו המעוטה מול זה בא הרמז בתורה ללמוד לאדם דעת מאין נמשך לו השפעת עושרו וקניינו והכל משלו נתנו לו למען ירבו ימיכם וימי בניכם וגומר לתת להם גמר אומר כימי השמים מורה למדות ז"א המשפיעים על הארץ כנוי למדות המלכות כנזכר ודו"ק אסנ"ו:
תפארת שלמה
למען ירבו ימיכם וימי בניכם. הנ"ל דהנה יש צדיקים אשר אינם יכולין לסבול הצער של גלות השכינה בעולם הזה ומאד מתמרמר לבם בקרבם עד שמגודל המרירות קצים בחייהם ומבקשים להסתלק מעולם הזה מכל וכל כמו שמצינו זה באליהו הנביא ששאל את נפשו למות כמה פעמים על שלא הי' יכול לראות בצער של גלות השכינה כמ"ש קנא קנאתי לד' וכו'. והנה ענין זה מבואר בכתוב אצל אליהו ומדה הזאת היא הראוי' לכל בית ישראל באורך הגלות המר הזה לשום אל לבו צער השכינה וכבוד הש"י המחולל בין העובדי כוכבים עד שאין להסתכל על שום ענין מעוה"ב רק על כבוד שכינתו ית"ש ואז עי"כ יעתר להם ד' לגאלם במהרה גאולת עולם. והוא שכ' הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ד' הגדול והנורא. שלכאורה מהו המעלה הזאת שיבא אליהו קודם הגאולה ומה יוצא לנו מזה. אך הוא הדבר שבארנו שאמר הכתוב כי קודם הגאולה הנה אנכי שולח לכם את הבחי' הזאת של אליהו הנביא שכולכם כאחד לא תבקשו שום ענין מעולם הזה רק יחוד שמו ית' ותהיו קצים בחייכם מעניני עולם הזה כמו אליהו הנביא ז"ל רק ותמלוך אתה ד' לבדך מהרה ועי"כ יהי' הגאולה בלי ספק. וז"ש לפני בא יום ד' הגדול כי אם כל בנ"י יבקשו רק דבר זה אז במהרה יאיר ד' לאור היום הגדול והנורא ההוא כנ"ל. אכן יש עוד בחי' בצדיקים שתמיד כל היום הם משתוקקים ומתאווים למעלת השגה וחיות העולמו' העליונים כמו בחי' המלאכים העליונים שהם בבחי' רצוא ושוב נקראים שרפי קודש שמתאווים להתקרב לאור העליון אע"פ שיהיו נשרפים מגודל האור א"ס ב"ה בכ"ז הם מוסרים נפשם לגודל החשק והתשוקה לדביקות באור העליון כנ"ל. והנה כמו כן הצדיקים הללו הם במסירות נפש ומואסים בכל חיי עולם הזה רק תשוקתם לעלות למעלה מעלה להדבק באור העליון ב"ה כי בעולם הזה הנה הגוף הוא מסך המבדיל לכן הם רוצים להפשיט הגוף מעליהם והנשמה תוכל לעלות מעלה מעלה עד אין שיעור. אולם הצדיקים האלו יש להם מעלה כשזוכים להתגלות האור העליון בעולם הזה כמו שיתגלה כבוד ד' לעיני כל בשר יחדיו לעתיד. הנה אז נכון להם גם חיים בעולם הזה כמ"ש ואתם הדבקים בד' אלהיכם אז חיים כולכם היום תוכלו לחיות חיים נעימים בעולם הזה והוא שזכה דוד המלך ע"ה כמו שבארנו במ"א וכמ"ש שמח נפש עבדך כי אליך ד' נפשי אשא. פי' שמח נפש עבדך בעולם הזה כי בהיותי בחיים בעולם הזה אליך נפשי אשא בדביקות הנעלה כנ"ל. וזהו ולא תגעל נפשי אתכם. וזהו לדוד אליך ד' נפשי אשא. נפשי גימ' מ"ת שהוא במסירות נפש כל הימים בדביקות כנ"ל. וזהו סמיכת הברכות בשמ"ע בא"י מחי' המתים נקדישך ונעריצך כסוד שיח שרפי קודש ע"ד שבארנו לעיל. וז"ש בק"ש והי' אם שמוע תשמעו אל מצותי לאהבה את ד' אלהיכם שתגיעו למעלת האהבה והדביקות הנעלה בד' גם בהיותכם בעולם הזה וקשרתם וכתבתם עד שא"א לפרוש מאהבה ודביקות הגדולה אזי יהי' טובה לכם למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה שתוכלו להשאר בעולם הזה אלה לחיי עולם כמו לעתיד וכמו שכתוב אורך ימים אשביעהו כי יזכה לאריכות ימים כאשר אראהו בישועתי העתיד לבא במהרה בימינו. אמן:
תפארת שלמה
למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה כו'. הנה אדמה רומז לעולם הבינה כמבואר בס' מאורי אור. והוא גן עדן העליון. והנה כתי' ויברך דוד את ד' לעיני כל הקהל שהוא מרמז שבכל יום הוא כן שמברך דוד את ד' לעיני כל הקהל הם הצדיקים בג"ע למעלה כמו שאמר אודך ד' אלהי ואכבדה שמך לעולם גם אחרי ההסתלקות מעולם הזה לג"ע הנה לעולם הוא מברך ומהלל בשירות ותשבחות להש"י ב"ה כמו שעשה בעולם הזה. וכן הוא בכל הצדיקים כמבו' בזוהר הקדוש פ' שלח ע"ש. שבכל יום משה רבינו עליו השלום אומר השירה של ים עם כל דור המדבר. ואח"כ מספרים מכל הצדיקים שהיו בעולם ומה שעשו בימיהם. וכן לעתיד יהי' זה בכל יום שיהיו מפארים הצדיקים שבכל דור ויהיו פורטים מעשיהם הטובים שעשו כל ימיהם. ודבר זה יהי' בפני כל הצדיקים נשמע ובפני כל המלאכים וכל העולמות העליונים. וזהו למען ירבו ימיכם על האדמה היינו בג"ע העליון שם ירבו ימיכם להיות מספרים ונשמעים מעשיכם הטובים שעשיתם בכל יום ויום. והוא שנאמר ובכל יום ויום מרדכי מתהלך היינו שהלך לעולם העליון לג"ע עם כל יום ויום שלא חסר יום אחד. וזהו מתהל"ך "מת "הלך לאחר מותו הלך עמו כל הימים למעלה. וזהו כל ימי חייך להביא לימות המשיח כל ימי חייך בלי חסרון. וזהו ונרננה ונשמחה בכל ימינו עם כל ימינו נשמחה לעתיד כי כולם יהיו שווים לטובה אמן: (מכי"ק)