חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ אַל־תִּֽירְא֥וּ וְאַל־תַּעַרְצ֖וּ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ ה֚וּא הַהֹלֵ֣ךְ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א יַעַזְבֶֽךָּ׃ (פ)
תפארת שלמה
(בפ' וילך) חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהם כי ד' אלהיך הוא ההולך עמך לא ירפך ולא יעזבך. הנה הכתוב הזה מרמז לנו דרך הנכון בעבודת הבורא ב"ה לבל יפול לב האדם כאשר ישים אל לבו גודל השפלות ורוח נשברה כי הרבה לפשוע ולמרוד נגד כבודו ועי"ז יכול ליפול ברשת היצה"ר לתת מגרעת בעבודתו ית"ש בתורה ומצות כי יעלה ברוחו כי אין חפץ להבורא ב"ה בעבודתו ועי"ז יהי' נסוג אחור מחמת המ"ש ר"ל. לכן מרמז לנו הכתוב גודל מעלת איש הישראלי כמ"ש חזקו ואמצו כו' כי ד' אלהיך הוא ההולך עמך כביכול השי"ת הוא מתרומם ומתנשא והולך ע"י עבודתך וכל צבא מרום עומדים ומצפים על עבודתינו וכאשר האדם מתעורר למטה בשירות ותשבחות אזי כל צבא מרום מהללים ומשבחים עמו כמ"ש הללו את ד' מן השמים הללוהו במרומים ועיקר התעוררות היא מלמטה וז"ש ביום עשות ד' אלהים ארץ ושמים הארץ נבראת תחלה וכו' כי עיקר הבריאה הי' בשביל בנ"י שלמטה. והמלאכים יש להם עלי' ע"י המעש"ט של בנ"י כמ"ש והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. וז"ש ג"כ כי כאשר גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם. פי' הגבהות שלי הוא מדרכיכם. וא"כ בשעה שהאדם הולך לעשות מצוה צריך להתחזק מאד לעשותו בשמחה ולא יסתכל על השפלות שלו. כמ"ש אין מעבירין על המצות. שאין להזכיר העבירות בשעת עשיית המצוה. עשה דוחה ל"ת. ועת לכל חפץ לשוב בתשובה שלימה ולתקן אשר פגם אך לא עתה בשעת עשיית המצוה: