הַקְהֵ֣ל אֶת־הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ לְמַ֨עַן יִשְׁמְע֜וּ וּלְמַ֣עַן יִלְמְד֗וּ וְיָֽרְאוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְשָֽׁמְר֣וּ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃
תוספתא (ליברמן)
מעשה בר' יוחנן בן ברוקה ור' לעזר חסמא שבאו מיבנה ללוד והקפילו פני ר' יהוש' בפקיעין. אמ' להם ר' יהושע, מה חידוש היה בבית המדרש היום, אמרו לו תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין. אמ' להם אי אפשר שלא יהא חידוש בבית המדרש, שבת של מי היתה, אמרו לו של ר' לעזר בן עזריה היתה. אמ' להם היכן היתה הגדה. הקהל את האנשים והנשים והטף. אמ' להם מה דרש בה, אמ' לו, ר', כך דרש בה, אם אנשים באו ללמוד, נשים באו לשמוע, טפילין למה הן באין, כדי ליתן שכר למביאיהן.