וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם נֹ֥שְׂאֵ֛י אֲר֥וֹן בְּרִית־יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃
תפארת שלמה
(בחי' יוסף) ויצו משה את הלוים נושאי ארון ברית ד' לאמור לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ד' וכו'. יש להבין מה שתאר הכתוב את הארון בשם ארון ברית ד' ולא נאמר ארון העדות או הארון סתם. אמנם הנה כתיב ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים וכן כמה פעמים שנקראה התורה בשם ברית אלה דברי הברית. הענין הוא כי הנה יסוד התורה ועמוד העבודה הוא בא מאז ע"י יוסף הצדיק ששמר הברית כנודע. והוא שפתח בו הכתוב בספר ואלה שמות שהוא התחלת הספר נתינת התורה מיד אחרי יציאת מצרים ונאמר שם ויוסף הי' במצרים ר"ל אחרי כי כל המצות תלוים בזכר ליציאת מצרים כמבואר בכתוב וכן הוא התחלת עשרת הדברות שכלול בהם כל התרי"ג מצות נאמר אנכי ד' אלהיך אשר הוצאתיך מארמ"צ לכן צריך שתדע מה הוא היחוס של יצי"מ להמצות לזה פתח הכתוב בראש דברו אמת כי יוסף הי' במצרים ממנו יצאה כל הגדולה הזאת כי בכוחו הגדול שהוא הי' הצי"ע בכל שלימות בחי' היסוד שהוא בבחי' היסודות שלמעלה המשיך בחי' התורה והמצות לישראל לכך הוא שאמר פקוד יפקוד אלהים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם ר"ל ע"י עצמותי ובחי' המעלה שלי פקוד יפקוד אלהים אתכם בהתורה שנקראת פקודי ד' ישרים. ולכך ארונו של יוסף הי' הולך עם ארון העדות בנסעם במדבר לומר קיים זה מה שכתוב בזה כמבו' בגמ' והכוונה כי יוסף הוא שקיים את כל התורה להיותה מתקיים בתוך בנ"י כנ"ל. ובזה הוא מבואר בז"ח פ' תולדות ע"ש. וזה הענין שלא צוה את בניו לקוברו בארץ ישראל מיד רק ויישם בארון במצרים ואח"כ והעליתם את עצמותי מזה אתכם כי הוא ידע כי הוא המוציא והמביא לישראל ממצרים ועל ידו יזכו לקבל את התורה לכן כשתעלו את עצמותי מזה אתכם אז פקוד יפקוד אלהים אתכם בהמצות כי עצמותיו הם כולם קדושים כמו התורה. וז"ש ויישם בארון במצרים כמו שהי' ארון לתורה. וזה שנקרא ארון הברית עיין בזוהר פ' ויחי. וכן כל התורה נקראת ברית על שם יוסף וזהו כל המצות הם זכר ליצי"מ כי הנה יוסף הי' בארון במצרים כנ"ל וכן הוא מבואר בזוהר הקדוש אצל שבת וזכרת כי עבד היית במצרים שהוא קאי על יוסף לעבד נמכר יוסף. והשבת הוא כלול מכל המצות נמצא כי זכר כל המצות תלוים ביוסף שהוא יסוד לכולם. והנה מעתה יובן הדבר מה שלא רצה יוסף לצאת ממצרים עדי רגע בכל עת היותו שמה לבא אל אביו לראות פניו. אך צוה אליו כה אמר בנך יוסף רדה אלי אל תעמוד למה לא הלך הוא אצל אביו לקבל פניו בשמחה בארץ ישראל. אך זה הי' כי עבודת יוסף במצרים הי' להכין מקום לישראל בבואם שמה לבל ישתקעו ח"ו במצרים ע"י ריבוי הניצוצות שהיו שמה. וכן בצאת ישראל ממצרים הנה הוא עבר לפניהם כמש"א הים ראה וינס ארונו של יוסף ראה והוא שאמר הכתוב נוהג כצאן יוסף. והנה זה הדבר שסיים משה רבינו עליו השלום בהתורה לאמור לקוח את ספר התורה הזאת ושמתם אותו מצד ארון ברית ד' כלומר לקוח את ספר התורה ר"ל כל לקיחת של ספר התורה שלכם שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם הוא מצד ארון ברית ד' הוא ארונו של יוסף כי ע"י הצי"ע מתקיים כל התורה וישראל עמו לעולם: