וַיִּשָּׂ֨א אַהֲרֹ֧ן אֶת־ידו [יָדָ֛יו] אֶל־הָעָ֖ם וַֽיְבָרְכֵ֑ם וַיֵּ֗רֶד מֵעֲשֹׂ֧ת הַֽחַטָּ֛את וְהָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִֽים׃
מאור ושמש
א"י וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים ויבוא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד ה' אל כל העם יש לדקדק כנ"ל מה משמיעני הכתוב בזה שאמר וירד מעשות החטאת וגו' שנראה כמיותר עוד קשה על שכתב ויבא משה ואהרן אל אוהל מועד ופרש"י למה נכנס משה עם אהרן ללמד על מעשה הקטורת קשה כנ"ל וכי כל שבעת ימי המילואים שלמד משה ואהרן סדר הקרבנות לא למדו מעשה הקטורת עד אותה שעה שהוצרך להקטיר ונראה בזה שהתורה מורה אותנו כאן בפסוקים אלו תכלית הדרך האמיתי לעבודת ה' כי לפעמים כשהאדם הולך בדרך הטוב והישר ונכנס בעבדות ה' שיעור שני פתחים אח"כ הוא מתפלל עבור הצטרכות ישראל תמיד ונושא את כפיו ויברכם וכדומה לו שזה הוא עיקר עבודת ה' לא בזה הדרך ישכון אור ובאמת הוא מצוה גדולה להתפלל עבור הצטרכות ישראל אך אם ברור אצלו כשמש שאינו מבלבל אותו מעבודת ה' כלל אפילו כחוט השערה אדרבא שינטלם וינשאם את לבן של הבאים אליו ומקשר אותן לשרשן שילכו בדרכי תורה ועבודה אז יוכל לישא עליו עול של ציבור ולתבוע צרכיהן מהש"י אבל אם מבלבל אותו מעבודת ה' אפילו מעוטא דמעוטא אז לא די שאינו מגיע תועלת להאנשים הבאים אליו אלא אף הוא נופל ממדריגתו כי באמת זאת קשה מאד לישא על עצמו עול של ציבור שאז אינו יכול לעבוד עבודתו כראוי ונכון שע"י שהוא נושא עליו עול צבור בתפלות ובתחנונים הוא נופל ממדריגתו וכן כל דבר שהוא צרכי צבור דהיינו להוכיח אותם אם אינו יודע לקשר אותן לשרשן הם מורידים אותו ממדריגתו ועיקר הוא שיראה לקשר אותן לשרשן שיביאו לידי תשובה באמת ושילכו בדרך הישר וממילא יורד להם כל השפעות טובות מן השמים כמו שאמרתי על פסוק וידבר ה' אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם וגו' ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם שלכאורה קשה שבתחילה כתיב שאהרן ובניו יברכו את בני ישראל ואח"כ ואני אברכם דהנה הקב"ה אמר לאהרן ולבניו שיברכו את ישראל והיו סוברים כפשטן שישאו את כפיהם ויברכם לכן כתיב אחר זה ושמו את שמי על בני ישראל כלומר שאין זה עיקר אלא שהעיקר שישימו את שמי על בני ישראל פי' שיכנסו את שמי בלבם שיקשרו אותן לשרשן שילכו בדרך הטוב והישר ואני אברכם פי' אז יחולו עליהם הברכות שברכום אבל אם אינו יכול לקשר אותן לשרשן כל עבודתו הוא לריק שאינו מגיע להם תועלת מברכתו ומתפלתו וגם משחית עבודתו שיורד ממדריגתו. ומזה נבוא לביאור הפסוקים וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים פי' ע"י שנשא עליו עבודת ציבור ויברכם ירד ממדריגתו יותר ולא יכול עוד לעשות היחודים לקשר העולמות העליונים עם העולמות התחתונים כבתחילה שעשה בעבודת הקרבנות וזהו וירד מעשות החטאת וגו' פי' שירד ממדריגתו שהי' לו בעשות הקרבנות ויבוא משה ואהרן אל אוהל מועד ופרש"י למה נכנס משה עם אהרן ללמדו על מעשה הקטורת פי' כיוון שראה משה שירד ממדריגתו נכנס עמו ולמדו שיוכל לקשר את ישראל לשרשן וזהו ללמדו על מעשה הקטורת ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד ה' אל כל העם פי' אחר שלמדו זאת שיוכל לקשר אותם לשרשם ויצאו ויברכו את העם פי' אח"כ ברכו את העם וירא כבוד ה' אל כל העם שע"י שהי' מקשר אותם לשרשם נראה כבוד ה' אל כל העם וגו'.