וּשְׁלֹשִׁ֥ים יוֹם֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב בִּדְמֵ֣י טָהֳרָ֑ה בְּכָל־קֹ֣דֶשׁ לֹֽא־תִגָּ֗ע וְאֶל־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א תָבֹ֔א עַד־מְלֹ֖את יְמֵ֥י טָהֳרָֽהּ׃
תפארת שלמה
ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה. ופרש"י בדמי טהרה לא מפיק ה'. מלאת ימי טהרה מפיק ה' וכו'. כבר בארנו כי זהו הרמוז על זמן הגלות שהשכינה שורה עמנו בגלות ומקבלת תפלותינו ברצון ובפרט ביום שבת קודש השכינה שורה עמנו. וזה הרמז תשב בדמי טהרה כמו אשה הטהורה שהיא מותרת לבעלה. וזהו תש"ב אותיות שב"ת הוא בדמי טהרה כאשה הטהורה לבעלה. אך אל המקדש לא תבא אינם יכולים לבא לשורש הקדושה עד מלאת ימי טהרה הגאולה העתידה ב"ב. וזהו שפרש"י שזו טבילת יום ארוך. הוא זמן ביאת המשיח ב"ב כי אז יתעורר העולם הארוך שאנו מצפים. וז"ש חכז"ל ר"מ הי' ארוך בדורו. פי' שהי' מעורר בדורו יום שכולו ארוך. וז"ש למען יאריכון ימיך שהעולם הארוך בימיך יהי'. וזה שפרש"י בדמי טהרה לא מפיק ה' רמז על זמן הגלות לא מפיק ה' כי הה' האחרונה בשם הוי' איננו בצירוף כי אין השם שלם ואין הכסא שלם. לכן בכל קודש לא תגע ואל המקדש לא תבא עדיין לבנין בהמ"ק על מכונו. אך במלאת ימי טהרה היא זמן הגאולה ב"ב אז מפיק ה' האחרונה ויהי' השם שלם וכסא שלם ואז גם אל המקדש תבא. וז"ש לביתך נאוה קודש ה' לאורך ימים. אימתי יהי' נאוה קודש שנוכל לבא לבהמ"ק בקדוש' גמורה ה' לאורך ימים שיבא משיח צדקנו ויתעורר עולם הארוך כנ"ל: