וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִקַּ֧ח אֶת־אִשָּׁ֛ה וְאֶת־אִמָּ֖הּ זִמָּ֣ה הִ֑וא בָּאֵ֞שׁ יִשְׂרְפ֤וּ אֹתוֹ֙ וְאֶתְהֶ֔ן וְלֹא־תִהְיֶ֥ה זִמָּ֖ה בְּתוֹכְכֶֽם׃
תוספתא (ליברמן)
לא ישא אדם אשה עד שתגדל בת אחותו, או עד שימצא את ההגון לו, שנ' ומלאה הארץ זמה. זמה היא. ר' לעזר או' זה פנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות. ר' לעזר אומ' מנין שענוש לפני מקום כבא על אשה ואמה, נאמ' כאן זמה, ונאמ' להלן ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה היא. ר' ליעזר בן יעקב אומ' מתוך שבא על נשים הרבה, ואין ידוע על אי זו מהן בא, והיא שקיבלה מאנשים הרבה, ואין ידוע מאי זה מהן קיבלה, נמצא זה איש נושא את בתו, וזה נושא את אחותו, נמצא כל העולם מתמזרין, לכך נאמ' ומלאה הארץ זמה. ר' יהודה בן בתירא אומ' הרי הוא או' ולא תזנה הארץ, מוזנין הן הפירות. זה מה הוא, לא כהן, ולא לוי, ולא ישראל. הכריעו חכמים לסייע דברי ר' יהודה, שנ' שאי עיניך על שפים וראי איפה לא שו' וימנעו רביבים וגו'.