וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁה֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיּוֹצִ֣יאוּ אֶת־הַֽמְקַלֵּ֗ל אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיִּרְגְּמ֥וּ אֹת֖וֹ אָ֑בֶן וּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל עָשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (פ)
תפארת שלמה
ובני ישראל עשו כאשר צוה. הנ"ל עפ"י הידוע מספרים שאותו בן הישראלית הי' שורש פורה כו' כרמוז בר"ת ונוקב שם ה'. וע"י רשעתו הי' מביא מחשבות רעות בלב בנ"י וז"ש וינצו במחנה שהי' בהם בכלל איש ישראל עירוב מחשבות רעות ולזאת מסיי' הכתוב וירגמו אותו אבן ואח"כ ובנ"יעשו כאשר צוה ה' את משה עי"ז היו יכולין לעשות כאשר צוה ה' את משה להיות מחשבותם נכונה לה'. כמ"ש ובערת הרע מקרבך. כי לכאורה הי' תמוה בעיניהם להרוג איש מישראל. ולזה אמר ובערת הרע מקרבך כי הרשע הזה מביא שורש פורה בקרבך. וכאשר יתפרדו פועלי און אזי הדרך נכונה לפני אוהבי ה' לעשות רצונו ית"ש. וכאשר עינינו הרואות בעוה"ז כאשר יש ח"ו שינוי אויר ע"י איש אחד שיש לו ח"ו מיחוש החולי יכול ג"כ להזוק לאחרים. ה' ישמרנו ויצילנו מכל רע בזה ובבא: