וַיִּקְרָ֗א אֲדֹנָ֧י יְהוִ֛ה צְבָא֖וֹת בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לִבְכִי֙ וּלְמִסְפֵּ֔ד וּלְקָרְחָ֖ה וְלַחֲגֹ֥ר שָֽׂק׃
תפארת שלמה
ד"א ויקרא ה' אלהים צבאות לבכי ולמספד זה שנאמר ברוח הקודש ע"י בני קרח אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי וגו' כנגד מי אמרוהו בני קרח למקרא הזה לא אמרוה אלא כנגד כנ"י שאמרה כנ"י לפר הקב"ה רבש"ע זכורה אני בטחון ושאנן ושלוה שהייתי שרויה בה ועכשיו נתרחק ממני וכו' ע"ש. ויש להקשות מה דקאמר כנגד מי אמרוה בני קרח למקרא הזה מה קשי' להו דלמא כנגד עצמם אמרוה שדמוע תדמע עיניהם על חורבן בהמ"ק אשר הורס והודש. ועוד מה שמדייק כנגדמי אמרוה בני קרח דמשמע אלמלא אדם אחר אמרו לא הוה קושי' אבל על בני קרח קשי' כנגד מי אמרוה . ונקדים דאיתא במס' קדושין דף לא ע"ב חמשה בני סמכי הוה לי' לאבימי בחיי אביו וכי הוה אתי ר' אבהו קרי אבבא רהיט ואזיל ופתח לי' כו' אסתייעא מלתא ודרש אבימי מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך כו'. וכתבו בתוס' בשם המדרש שאסף אמר שירה על שטבעו בארץ שערי'. משל לשפחה שהלכה לשאוב מים מן הבאר ונפל כדה לבאר והיתה מצטערת ובוכה עד שבאתה שפחת המלך לשאוב ובידה כלי של זהב ונפל אותו כלי שם התחילה הראשונה לשורר ואמרה עד עכשיו לא הייתי סבורה שיוציא שום אדם כדי שהוא של חרם מן הבאר שאינו נחשב ועכשיו מי שיוציא אותו של זהב יוציא כדי עמו כך בני קרח שהיו בלועים כשראו שטבעו בארץ שערי' אמרו שירה אמרו מי שיוציא השטרים יוציא גם אותנו לכך אמר אסף מזמור שהוא ממשפחת קרח עכ"ל. וזהו הוא קושי' המדרש כנגד מי אמרוה בני קרח המקרא זה הלא באמת בני קרח אמרו שירה כי לטובתן נשבר וכאן הי'בני קרח מתאבלים כך על חורבן בהמ"ק. לז"א לא אמרוה אלא כנגד כנ"י דייקא. ודפח"ח: