כִּֽי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה חִנָּ֖ם נִמְכַּרְתֶּ֑ם וְלֹ֥א בְכֶ֖סֶף תִּגָּאֵֽלוּ׃
תוספתא (ליברמן)
אין מפטירין בנביא יתר משלשה פסוקים בכרך אחד, אם היתה פרשה של ארבעה, ושל חמשה, הרי זה קורא את כולה. המקצר הרי זה משבח. ואם היתה פרשה קטנה, כגון כה אמר ה' חנם נמכרתם, קורא אותה בפני עצמה. אין משיירין בסוף הספר אלא כדי שיקראו שבעה. שייר כדי שיקראו ששה, קורא אותה ששה ועוד שבעה בחומש אחר. אין משיירין בסוף התורה אלא כדי שיקראו שבעה, שייר כדי שיקראו שבעה וקוראו אותן ששה, חוזר לתחלת העניין וקורא אותן שבעה.