Related על משלי י:7
תוספתא יומא
אמר ר"ע [סח לי שמעון בן ליגא] אני ותינוק אחד מבני בניהם [היינו מלקטים עשבים בשדה ראיתיו] ששחק ובכה אמרתי לו [על] מה בכית אמר לי על כבוד בית אבא שגלה [אמרתי לו על] מה שחקת אמר לסוף שעתיד הקב"ה [לשמח את בניו אמרתי לו מה] ראית אמר מעלה עשן כנגדי אמרתי לו [הראו] לי אמר לי שבועה היא בידינו שאין מראין אותו לכל אדם. אמר רבי יוחנן בן נורי פעם אחת הייתי מהלך בדרך [מצאני זקן אחד ואמר לי משל בית אבטינס אני בתחלה כשהיו בית אבא צנועין היו מוסרין מגילותיהן זה לזה עכשיו הילך מגילה זו והזהר בה שהיא מגילת סמנים] וכשבאתי והרצתי [דברים] לפני ר' עקיבה אמר לי מעתה אסור לספר בגנותן של אלו מכאן אמר בן עזאי משלך יתנו לך בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך [אין שכחה לפני המקום אין] אדם נוגע במוכן לחבירו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תוספתא יומא (ליברמן)
אגדיס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד, אמרו לו חכמים מה ראית שלא ללמד, אמ' להם יודעין היו בית אבא שבית המקדש עתיד לחרוב, ולא רצו ללמד, שלא יהו או' לפני ע"ז כדרך שאומ' לפני המקום. בן קמצר היה יודע את הכתב ולא רצה ללמד, אמרו לו מה ראית שלא ללמד, דמם. אלו מצאו תשובה לדבריהם, בן קמצר לא מצא תשובה לדבריו. הם בקשו להרבות כבודן ולמעט כבוד שמים, לפיכך כבודן נתמעט וכבוד שמים נתרבה, ולא נמצא להם שם טוב וזכר טוב בעולם. על הראשונים נאמ' זכר צדיק לברכה, ועל אילו נאמ' ושם רשעים ירקב.
Ask RabbiBookmarkShareCopy