Related על קהלת 2:14

אע"פ שנחלקו ב"ש [כנגד ב"ה] בצרות [ואחיות] ובספק אשת איש ובגט ישן [והמקדש את האשה] בשוה פרוטה [והמגרש] את אשתו ולנה עמו בפונדק לא נמנעו ב"ש לישא [נשים] מב"ה ולא ב"ה מב"ש אלא נהגו האמת והשלום ביניהן שנא' (זכריה ח׳:י״ט) האמת והשלום אהבו. אע"פ שאלו אוסרין ואלו מתירין לא נמנעו עושין טהרות אלו ע"ג אלו לקיים מה שנא' (משלי כ״א:ב׳) כל דרך איש זך בעיניו ותוכן לבות ה' רש"א מן הספק לא היו נמנעין אלא מן הודאי לעולם הלכה [כדברי ב"ה הרוצה] להחמיר על עצמו לנהוג כחומרי ב"ש וכחומרי ב"ה [על זה נאמר] (קהלת ב׳:י״ד) הכסיל בחושך הולך התופס קולי ב"ש וקולי ב"ה רשע [אלא] אם כדברי ב"ש כקוליהן וכחומריהן [אם] כדברי ב"ה כקוליהן וכחומריהן.

לעולם הלכה כדברי בית הלל, הרוצה להחמיר על עצמו לנהוג כדברי בית שמיי וכדברי בית הלל על זה נאמ' הכסיל בחשך ילך, התופס קולי בית שמיי וקולי בית הלל רשע, אלא אם כדברי בית שמיי כקוליהן וכחומריהון, אם כדברי בית הלל כקוליהון וכחומריהון.

מעשה באנשי ירושלם שהיו משלשלין מטותיהן בחלונות שגבוהין עשרה טפחים, ומסככין על גביהן, וישנין תחתיהן. פסל היוצא מן הסוכה נדון כסוכה. שומרי העיר ביום, פטורין מן הסוכה ביום, וחייבין בלילה, שומרי העיר בלילה, פטורין בלילה, וחייבין ביום. שומרי העיר בין ביום בין בלילה, פטורין בין ביום ובין בלילה. הולכי דרכים פטורין מן הסוכה ביום, וחייבין בלילה. שומרי גנות ופרדסין פטורין בלילה, וחייבין ביום. אמ' ר' לעזר בי ר' צדוק כשהייתי למד אצל יוחנן בן החרנית ראיתיו שהוא אוכל פת חריבה, שהיו שני בצרות, באתי ואמרתי לאבא, ואמ' לי הילך זיתים לו, הולכתי לו זיתים, נטלן והסתכל בהן וראן שהן לחין, אמ' איני אוכל זיתים. באתי ואמרתי לאבא, אמ' לי לך אמור לו, מנוקבת היתה כדברי בית הלל, אלא שסתמוה שמרים, להודיעך שהיה אוכל חוליו בטהרה, שאע"פ שהוא מתלמידי בית שמיי לא היה נוהג אלא כדברי בית הלל. לעולם הלכה כדברי בית הלל, הרוצה להחמי' על עצמו לנהוג כדברי בית שמיי וכדברי בית הלל על זה נאמ' והכסיל בחשך ילך. התופס קולי בית שמיי וקולי בית הלל, רשע, אלא אם כדברי בית שמיי כקוליהן וכחומריהן אם כדברי בית הלל כקוליהן וכחומריהן.