וַתָּ֤קָם הִיא֙ וְכַלֹּתֶ֔יהָ וַתָּ֖שָׁב מִשְּׂדֵ֣י מוֹאָ֑ב כִּ֤י שָֽׁמְעָה֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב כִּֽי־פָקַ֤ד יְהוָה֙ אֶת־עַמּ֔וֹ לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם לָֽחֶם׃
אור המאיר
ותקם היא וכלותיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדי מואב כי פקד ה' את עמו לתת להם לחם. והכונה ע"ד שבארנו למעלה מאמרם ז"ל בשעה שנתן הקב"ה תורה לישראל נתפחדו ונתבהלו האומות ובאו אצל בלעם ואמרו מה קול ההמון ששמענו שמא הקב"ה בא להביא מבול לעולם אמר להם כבר נשבע הקב"ה שלא יביא מבול לעולם אלא קול ההמון הקב"ה נותן תורה לעמו וגם מה דאיתא במדרש בשעה שאמר אנכי ולא יהיה לך סוס לא צנוף חמור לא נעור ותוכן הדברים להיות שעיקר חיותם ומצבם של כללות המדריגות כלם מרום המעלות עד מדריגות התחתונים ואפילו שבע הפכיים לכולם מקום חיותם מאותיות התורה שהמשיך משה רבינו בחי' הדעת דקדושה ולעומתו יש בסט"א בלעם הרשע ג"כ בחי' דעת דקליפה ולהיות שבשעת מתן תורתינו הקדושה נתעלו ונגבהו כל פרטי המדריגות למקום חיותם בחי' הדעת ולכן מצינו אשר בכל דבור שיצא מפיו יצאה נשמתן של ישראל כנודע מפסוק נפשי יצאה בדברו כי נתעלו ונגברו כל בחי' החיות למקום חיותם ושורשם ומקורם ודוגמתו בקליפות אירע ככה שנתעלו בחי' חיותם לכללות החיות הנמשך מאותיות התורה וכיון שנשארו פגרים מתים ונתרוקנו מחיות התורה לזה נתבהלו ונתפחדו ובאו אצל בלעם בחינת דעתם כי גם שם נתעלו המדות אצל הדעת לשאול המאורע מה זה ועל מה זה יארע להם ככה שניטל מהם חיותם וזאת הגורמת סוס לא צנוף חמור לא נעור כי ניטל חיותם ועלו למקורם לחיות התורה לזה השיב להם ה' עוז לעמו יתן וזאת הגורמת המאורע כי בהכינו בני ישראל את לבם בהכנה רבה לדרוש ה' בקבלת התורה ונצטרפו האותיות והתיבות אחד אל אחד יחדיו ידובקו ונתעלו כל האותיות המלובשים בקליפות למקומם הרמתה וממילא נלקח מעמהם כלן חיותם ותענוגיהם הנמשך להם מאותיות התורה ואחר שקבלו ישראל את התורה החזיר להם הקב"ה חיותם כפי הצורך לקיום העולם בהמשך הזמן עד ביאת משיחנו במהרה בימינו שאז תורה מאתו תצא שאז תתרוקנה קומת הסטרא אחרא מכל וכל מנצוצות קדושות ואותיות התורה המלובש בהם וזהו סבת בטולם וחלף ועבר מן העולם ויתעלו כל המדריגות לשורשם ומקורם מקום חיותם וכאז כן עתה בשעה שחוזר למציאות הראשון תולה כל הוראות חייו בצירופים שעושה עתה בלילה הזאת של חג שבועות ופסקו טעמא בין תיבות לא לתיבת גניבה ורציחה וניאוף וכדומה מדות מגונות יש לאל ידו בהכרתו העצומה לתקן הכל וגם פרטי מבוקשיו ושאלותיו להטיב עניניו הכל יכול להשיג בלילה הזאת בהיות עוסקהו באמונה ובר לבב וא"כ מעשיו מובטח לו שלא יוזק כל השנה כיון שדבק עתה אל הדעת שנתעלו לשם כל התחלקות המדות וגם פרטי תענוגים וחיותם של קליפות נתעלו גם כן לשם ושם הכל נמתק כי אין לשם מגע נכרי ולזה נתפחדו ונתבהלו האומות בשעת מתן תורה ונתכנסו להם אצל בלעם בחי' דעת דקליפות וכללות האומות התפשטות מדותיו של דעת הטומאה ונתעלו לבחי' דעתם דוגמת הקדושה לשאול על המאורע שניטל מהם חיותם ופרטי תענוגם עד שנשארו כפגרים מתים ואז אמר להם כל זה נמשך אשר ה' עוז לעמו יתן וגורמות ככה למשוך אצלם התפשטותם כמדובר שנתעלו לשורשם. ובזה מובן ותקם היא וכלותיה ותשב משדי מואב וכבר נודע מהזוהר רמז נעמי וכלותיה למה מרמזים ורומז הכתוב ותקם היא ירצה תקומה היה לה ולכלותיה ותשב משדי מואב כלומר מה שנתפשטו לשם מאותיות התורה עתה ותשב למקומה מרום שבתה אשר היה שם אהלה מקודם ונותן הכתוב טעם לשבח מה הגורמת ככה כי פקד ה' את עמו לתת להם לחם היינו לתת להם התורה הקדושה הנקראת לחם על שם הכתוב לכו לחמו בלחמי ולהיות שפקד ה' לתת להם לחם היא התורה ממילא זה הגורם אפי' לאומות להתכנס אל בחי' הדעת וניטל מהם מקום חיותם ותענוגם ומשם שמעה לשון הבנה שמע כלומר הבן בשדי מואב מורה על הדעת שהוא למעלה מהמדות שמעה והבינה כי פקד ה' לתת להם לחם היא תורתינו הקדושה והטהורה אמן: