קישורים על רות ג:י

ויאמר ברוכה את לה' בתי היטבת חסדך האחרון מן הראשון. בכאן יש לרמוז הכוונה של ארבעה ימים שבין יום כפור לסוכות שרחל נוטלת חמשה חסדים וכו' והחסדים אלו אינה לוקחתם מלמעלה למטה שאם יתבטל החסד העליון ברבות הגבורות אין הגרוע ממנו יכול להקימו אלא לוקחתה מלמטה למעלה בכדי שאם יתבטל החסד הגרועה היורד תחלה ברוב הגבורות בבא החסד המעולה ממנו ידבר בו ויחזרנו לאיתנו וכזה יש לרמוז ברות מדתה מדות רחל הכנוי למלכות גדול חסדך האחרון מן הראשון להורות קבלתה החסדים מלמטה למעלה בכדי שאם יתבטל החסד הגרוע בבא החסד האחרון שהוא גדול ומעולה יותר מן הראשון יחזרנו לאיתנו ועתה כי אמנם כי אם גואל אנכי וגם יש גואל קרוב ממני ליני הלילה והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי ה' שכבי עד הבוקר ויובן הענין כמו דאיתא בזוהר חדש והנה הגואל עובר אשר דבר בעז דא איהו גואל קרוב יתיר קריב לפורקן סגי קרוב לעלמא דאתי ימינא עילאה וכו' דתרין משיחין אינון גואל קרוב וגואל רחוק גואל קרוב מסטרא דימינא ובזה הימין תולה עיקר הגאולה ונקרא אור קדמאה וכאשר הרחבנו ביאור מזה הענין מהות אור קדמאה להמעיין במקומו ותוכן הדברים כי הנה נודע מפסוק יומם יצוה ה' חסדו שחסד נק' יומא דאזיל עם כולהו יומין ולהבין הענין ברוחניות אדם ישנה ג"כ בחי' זו והיינו תיכף שניעור אדם משנתו מחשבה ראשונה שנופלת בקדימת רצונו לעבודת בוראם יש לכנות בשם אור קדמאה וחובת גברא לבלתי יעזוב מחשבה קדמאה מפנימיותו אפי' כמעט רגע כ"א ילך עמה בעניני עבודתו כל היום כולה ואפילו בניתוספת לו בהמשך היום עוד כמה מחשבות טובות עכ"ז גם מזה אל תנח ידך וטובים השנים מן האחד לעבוד עבודתך עם שני המחשבות כי בודאי אור קדמאה תועלת גדול לתקוני ענינך בזה היום להיות האדם אז מזמן קימה פנוי מעסקי הבלי הזמן מצרכי גופו ומחשבה זו תועלת להשלמת נפשו את האלהים לדעת איך להעלות עתה בזה היום דייקא איברי השכינה לפדות אותם מגלות כי זה עיקר מגמת נפשנו בתורה ומצות ותקוני התפלה רק עבור צורך גבוה עבור גלות השכינה כנזכר הענין כמה פעמים מהות גלות השכינה וגאולה ובבחי' זאת יש גם כן תרין משיחין גואל קרוב וגואל רחוק כי באמת זה תולה בזה בהיות אנו בני ישראל מתמידים בתיקוני שכינה לבנותה ולהכינה בקומה שלימה בזה תולה לקרב זמן הגאולה עיקרת וכל יום פרטי משית אלפי שנין שייך אל קירוב זמן הגאולה והבחינה שתהיה להבא ישנה גם כן עתה בכל יום פרטי ובכל אדם יחידי מישראל ישנה בעצמותו בחי' אלו מה שתהיה לבסוף והיינו גואל קרוב מסטרא דימינא וגואל רחוק וכמבואר מחשבה קדומה שעולה על רוחו לעבודת בוראו זה נקרא אור קדמאה דאזיל עם כלהו יומין והיינו פרטיות מחשבותיו הנמשכים משארית זי"ה מיראה או התפארת וכדומה אזלה מחשבה קדמאה שהיא העיקר עתה בזה היום ובם תולה גאולת איברי השכינה מה שיעשה מבוקר עד ערב וזהו יומא דאזלא עם כלהו יומין שקאי על אור קדמאי ובין והבין הדברים כי הוא כלל גדול בעבודת הבורא. וכבר זכרתי מה שנשאלתי נוסח ברכות החדש מי שעשה נסים לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחרות הוא יגאל אותנו בקרוב ובארתי ע"ד דאיתא בכוונת הספירה אשר בליל פסח לא היתה הגאולה בשלימות כי דלגו ההויות ונכנסו בז"א שלא כסדרן ולא היה דבר של קיימא ולמוצאי יו"ט ראשון יוצאין מוחין ז"א ולא נשאר זולת הארה בעצמה ע"כ חל המצוה עלינו קצירת עומר ולספור נ' יום בכדי לחדש מוחין הללו עד שיגיע לרום המעלות בחג שבועות ותהיה כניסת המוחין בהדרגה קיימת עיין בדרוש ספירת עומר שם הרחבנו ביאור אלה הדברים וכל הדברים אשר באמצעות הספירה שכל עצמה לזכך ולטהר פרטי מדותיו לנקותם ממום מגע נכרים ז' הפכים בזה תולה תיקון קומת השכינה וגאולה מגלותה ובהיות מדותיו בהדרגה תועלתו נשגבה לגאול איברי השכינה מהתלבשות מדריגות התחתונים ואם לאו תועלתו מעט מן המעט ומאומה אין בידו והכל תולה בימין עילאה אור קדמאה לילך עמה בהדרגה וזהו שאנו אומרים מי שעשה נסים לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחירות היינו יציאת מצרים אכן גאולה זאת לא היתה בשלימות להיות שאין דבר של קיימא ועדיין לא קשטו מדותיהם בספירה אמנם גאולה אחרונה עיקר וגאולת מצרים טפל לה להיות גאולה אחרונה תהיה בהדרגה ימין מקרבת שעיקר הגאולה תולה בימין וכדברי ז"ח הנ"ל תרין משיחין אינון קרוב ורחוק קרוב מסטרא דימינא וישנה בכל אדם ובכל זמן לזה אנו מתפללין הוא יגאל אותנו בקרוב היינו על ידי גואל קרוב מסטרא דימינא קרוב לפורקן סגי קרוב לעלמא דאתי והיינו אור קדמאה שרמזנו מול זה בא הרמז ועתה דייקא כי אמנם אם גואל אנכי לרמוז האמור שזה הגאולה אינו דבר של קיימא יש גואל קרוב ממני היינו קרוב לפורקן סגי ימינא עלאה כנזכר לזה צריך המשכיל לשים רוחו ונפשו להתבונן במעוז שכלו להסתכל על קדימת מחשבתו בחינת אור קדמאה שבזה תולה הגאולה בזה ובבא ודו"ק:

היטבת חסדך האחרון מן הראשון מלת היטבת משמעו לשון הדלקה והכוונה מאין לך הטבת והדלקת אל חסד האחרון היינו בחי' האהבה של כל היום שמעורר לבו בעבותות אהבה אל הבורא ב"ה הכל נמשך מן הראשון מאהבה ראשונה אור קדמאה כמבואר להמבין. כלל העולה מהראוי כל איש חרד יחרד בקרבו איך שלא יהא נעדר אפילו מעט רגע מהיום מיומים שלא נגע אל תיקוני השכינה להכינה ולסעדה במקומה בנויה מוכשרת לקבלה מצי"ע שתהא קומה נגד קומתו יתברך וכנזכר לעיל ויהי בחצי הלילה והנה אשה יראת ה' שוכבת מרגלותיו עדיין הוא כ"י ברגלין ובאמת מהראוי להיות שאנו בני ישראל יקדימו בהכשר מעשינו להכינה ולסעדה בקומה מתוקנת טרם עת קץ הבוקר וע"ד מאמרם ז"ל זכו אחישנה לא זכו בעתה ועתה תחזה הרמז בכתוב ותשכב מרגלותיו עד הבוקר בתמיה מדבר וכי נאות להם לבני ישראל שיתרפו מתורה ועבודה להמשיך זמן הגלות עד עת קץ המיועד להם משומר ישראל ובאמת ה' רצה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות אשר באמצעות מצותם ותורתם רבו יקדימו קץ הפלאות כמאמרם זכו אחישנה לא זכו בעתה וכיון שזמן הגלות נמשך עד עת הידוע ואם כן והשכב מוסב על השכינה מרגלותיו עד הבוקר מורה עת קץ ובאמת ראוי להיות ותקם קומת השכינה קימה נגד קומתו יתב' בטרם יכיר איש את רעהו והכוונה לרמוז שני משיחין הנזכר בזוהר חדש גואל קרוב וגואל רחוק דגוף וברית חשבינן חד והמה נקראו איש את רעהו. ובאמת מה כתיב אצל הצדיק בועז.