קישורים על רות ג:א

ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך ועתה הלא בועז מודעתנו אשר היית את נערותיו הנה הוא זורה את גורן השעורים הלילה. ורחצת וסכת ושמת שמלותיך עליך וירדת הגורן אל תודעי לאיש עד כלותו לאכול ולשתות ויהי בשכבו וידעת המקום אשר ישכב שם וגו' והוא יגיד לך את אשר תעשין ותרד הגורן ותעש ככל אשר צותה חמותה. וראוי לשים לב להבין מקראות אלו במגילה זאת הנה אין ספק אשר אין דיבור בכל ענין תורתינו הקדושה שאין שם צפוני סודות נפלאים ונוראים אשר אין רעיון לבות בנ"א יכול לתפוס כי מי עמד בסוד ה' עמוק עמוק מי ימצאנה האמנם רשות נתונה מאתו יתברך לשום שכל והבין במקרא שמץ רמז מרמזיו ית' וכאשר עינינו רואות ריבוי סודות הצפונים וגנוזים במגילה זאת והאר"י זללה"ה גילה סודות נפלאים ונוראים ועשה ספר מיוחד למגילת רות הנקרא צדיק יסוד עולם והמבין בו לבבו יבין וישכיל נפלאות הבורא והנראה לנו למיעוט הכרתינו כי הנה כבר קדם לנו הדיבור מהראוי להיות כל אחד מישראל בגשתו אל הקודש פנימה להתפלל לפניו ית' ולהוציא דיבור לפני אלהים בתורה יכונן מחשבותיו להוציא דבור בשלימות שלא יפריד בחינת הדיבור מקדימת המחשבה ואז התיבה. מצירופי אותיותיו הוא דיבור של אמת כמוזכר לעיל "אתי "מלבנון "תבואי ר"ת אמת והיינו כשהדיבור הולך ונמשך מלובן עליון וכבר נודע ומוזכר בדברינו היות עשרה מדריגות מתחלת התעוררת המחשבה עד בא בחינת הדיבור והיינו טרם התגלות כ"ב אותיות הדיבור לבחי' צירופי תיבות וכמו דאיתא בספר יצירה קבעו בפה בחמש מקומות אותיות אחה"ע בגרון גיכ"ק בחיך דטלנ"ת בלשון וכו' ואלו בחינות ה' מוצאות נמשכו מעולמות עליונים כמו דאיתא בהאר"י זללה"ה וא"כ איך לא יפחד האדם ויחרד האיש וילפת טרם פתוח פיו ושפתיו להוציא דיבור לפני אלהים וינענע שורש ומקור בחי' ה' מוצאותיו במקום מוצאם ושורשם א"כ איפוא יתבונן במעוז מוחותיו מה יאמר ומה ידבר ומה ישאל היתכן לשאול עמהם צרכי גשמיות ובהמיות וכי לכוונה זו קבען הבורא ה' מוצאות ושם פה לאדם הכל לצורכו ומבורא עולם שכוח לוח לבו ואין לך בושה וכלימה גדולה מזה ע"כ החי יתן אל נפשו וישים רוחו ונשמתו לחתום את הדיבור בחותם אמ"ת וכאשר בארנו למעלה מה דאיתא בכוונה. תהלה בגי' אמת ע"ה לחתום את המלכות בחותם אמ"ת ע"ש ועיקר העולה שהשלמת נפשו בהוצאת דיבור לפני אלהים בתורה ותפלה תולה במעשהו בחוץ בעניני הגשמיות המוכרח בהם כגון אכילה ושתיה ושינה וכדומה מתענוגי עוה"ז בכל אלה אל יהא עבודתו בהם מעשה נכרים להיות נשאר עם ראשו ורובו שקוע לשם כ"א גם משם ישיג רמיזא דחכמתא התלבשות אלהות המלובש בכללות המדריגות אפילו גשמיים בכולם יש שם אותיות התורה ואיש אשר אלה לו לעשות פרטי מעשיו בחכמה ודעת אזי כחו יפה להוציא דיבור לפני אלהים בשלימות בלי מחשבות חוץ מהבלי עולם. מול זה בא הרמז במגילה זאת:

ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך כי נודע מספרים נעמי רומז בבינה עולם המחשבה ורות למלכות בחינת הדיבור וכאשר חכמים הגידו למה נקראת רות על שם שיצא ממנה דוד המע"ה שריוה להקב"ה בשירות ותשבחות ותאמר נעמי עולם המחשבה וזה נועם הנמשך מאת יו"ד צרוף נועם י' ותאמר לרות בחינת הדבור בתי אותיות בת יו"ד כי כבר נודע שכל עצמו של הדבור נמשך מחכמה ע"ד אבא יסד ברתא הלא אבקש לך מנוח והכוונה כי הנה לכאורה קשה אל השכל להכניס א"ע אל בחי' הדבור וכאשר כבר זכרנו מזה כמה פעמים כי הלא טוב להיות בסוד המחשבה מקום גבוה מלהתפשט למקום הנמוך ולזאת בעצה יגיד אל בחי' הדבור הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך אדרבא יגיע לבחינתך תועלת גדול ביתרון שאת מלהיות תמיד בסוד המחשבה ותענוג תמידי אין תענוג משא"כ בנסע מקדימת המחשבה עד הדבור ואיש המשכיל אשר כחו יפה לחבר ולקשור הדבור אל המחשבה בקשר אמיץ וחזק אזי נולד אצלו תוספות תענוג מול זה רמיזה רמזה ועתה הלא בועז מודעתנו אשר היית את נערותיו ובכל מקום שנאמר לשון דעת משמע תענוג וחיבור כמו וידע אדם את חוה וזהו הלא בועז רומז לצדיק הדור מודעתנו כחו יפה בפיו לחבר אותנו שתי בחי' מחשבה ודיבור ולבנות צירופים בתורה ותפלה במחשבה טהורה ונקיה ואז נתוסף אצלו יתברך תוספות תענוג יותר מלהיות תמיד בסוד המחשבה וגם תועלת גדול בצאתו ממחשבה לדבור נבנה ונצטרף צירוף הוי"ה כמבואר אמנם אם נפשך לדעת מי יעלה למעלה גבוה כזה לגרום ככה לזה בא רמז להורות באצבע הנה הוא זורה את גורן השעורים הלילה והכוונה כי זאת עבודת איש צדיק להשתדל בכל מאמצי כחו יומם ולילה עם פרטי עובדותיו המוכרח לעשותם לעשות בהם צירופי אותיות בקדושה ולדחות את מוץ ותבן המורה צירופים חיצונים וזהו שרמזה הנה הוא בעז צדקתו וחכמתו עמדה לו זורה את גורן השעורים הלילה מרמז לחשכת הגלות הדומה ללילה ועיקר הגלות כשאותיות התורה המה בחשכת בהתלבשות מדריגות התחתונים ואין איש צדיק בארץ אשר יעשה טוב וישים רוחו ונפשו להעלותם למרום שבתם וזה עיקר גלות השכינה וכזה נוהג מעת הבריאה עד לעתיד החיוב מוטל על כל או"א מישראל לפשוט אותיות התורה מבחי' התלבשות הגשמי להעלותם לשורשם והיינו לעשות צירופים קדושים בתורה ותפלה משירות ותשבחות כמבואר למעלה בדרושים להמעיין והמשכיל על דבר ימצא טוב וזה נקרא זורה אותיות לברר אוכל מפסולת צירופים וגשמים וחיצונים וכזה נעשה בכל דור ודור מי שהוא צדיק הדור זאת עבודתו לברר אותיות ממדריגות הנמוכים הנראים צירופים לא טובים לדחות המוץ ותבן ועושה צירופים בקדושה וזהו שאמרה נעמי לרות בחי' הדבור עתה בדור הזה הלא בעז מודעתנו כנזכר הוא צדיק יסוד עולם המעלה אותיות חיצונים ועושה צירופים עמהם בקדושה וזהו והנה הוא זורה את גורן השעורים הלילה בגלות הזה הוא המברר אותיות התורה ודוחה צירופים קליפיות המורה מוץ ותבן ועוד רמזה לבחי' הדבור ורחצת וסכת ושמת שמלותיך עליך וירדת הגורן ופירש"י וירדת"י כתיב זכותי תרד עמך וכל זה צריך הבנה וכלפי דברינו אשר בעצה תגיד לה חמותה עולם המחשבה לבחינת הדבור שתרד מקדימות המחשבה אל בחינת ה' מוצאות הגרון ע"ד דאיתא בכוונת האר"י זללה"ה תהלות לאל עליון גואלם ג"ו אל"ם כי הכלה היא תוך אלם וכו' ואמרו מספר גרון עם ה' אותיות וכולל וגו' ועתה מתחלת להתפשט עד גרונו ע"כ והנה מי שעמד בסוד ה' להבין סודו ישכיל לדעת שיש בחי' המדריגות בעולמות עליונים הנמשכים מרום המעלות עד בחי' הגרון ולזה העמיק רש"י בדבריו וירדתי הגורן זכותי תרד עמך ג"כ עד בחי' הגרון ומלת זכותי משמעות לשון בהירות וזכות כלומר נועם בהירות היו"ד תרד ג"כ מן קדימת מחשבה עם בחי' הדיבור ממש שוה אל הגרון וע"ד שזכרנו אתי מלבנון כלה כי באמת אותיות הדיבור נשואים המה מרחם אימא עילאה עש"ה הנשואים מני רחם כלומר הם נשואים עלי עם בחי' צירופיהם שעושין הלא מי הנותן להם בהירות שכל לדעת אופן הישר איך לחבר ולצרף צירופים מאותיות תיבות אני הנותן להם כח המחבר וזכות השכל וזהו זכותי היינו בהירותי תרד ג"כ עמך על הגרון וכמבואר וע"פ הדברים האלה שייך שפיר לשון וירדתי הגורן. ולכאורה קשה הלא השכל נותן שסתם גורן עומד במקום גבוה בכדי לשלוט לשם הרוח לזרות התבואה מפסולת ולא במקום נמוך שאין רוח מצויה לשם וא"כ ותעלה הגורן מהראוי לכתוב ולא לשון ירידה וע"פ דרכינו שייך שפיר וירדתי כי בודאי בחי' הגרון מדריגה תחתונה ונמוכה נגד בחי' מחשבה הקדומה אך זה הירידה לצורך עליה ויש יתרון אור ושאת כשנבנה ונצטרף צירופים קדושים מקדימת מחשבה עד ה' מוצאות הגרון בלי שום מחשבות תערובות חוץ וכאמור בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך כי טוב עתה מאז מלהיות רק בסוד מחשבה סוף דבר הכל נשמע מוסר השכל איך להוציא דבור לפני אלהים בתפלה ועתה גמרה אומר ללמוד לאדם דעת לזכות לבהירות התורה באמרה אל תודעי לאיש עד כלותו לאכול ולשתות והכוונה על דרך מאמרם ז"ל עד שיבקש אדם על דברי תורה שיכנסו בתוך מעיו מוטב שיבקש על אכילה ושתיה יתירה שאל יכנסו בתוך מעיו כי באמת זהו עיקר ותכלית האדם לקשוט קומתו ממותרות ולזהור א"ע אפי' בדבר רשות וצרכי הכרחים שבלתי אפשרי זולתם עכ"פ ישכיל עשות בחכמה והתקשרות הבורא וכאשר בארנו למעלה לעת האוכל גשי הלום כלומר אפי' לעת אכל אדם את לחמו ושתות מימיו גשי הלום ואין הלום אלא מלכות כנזכר ובהכשר מעשיו לקשוט עצמו בקדושה וטהרה לבלתי נטות נפשו למותרות אכילה ושתיה ושאר תענוגות בני אדם אזי יכול לבוא לאיזה בחי' השגה בבהירות התורה והנה איתא בהאר"י זללה"ה ע"פ ורות דבקה בה ופי' דיבק בנעמי ר"ל באות ה' ואתעבידת תורה וכו' כי אותיות רות למפרע תור ואתדבקת באות ה' והכוונה נעמי כינוי לבינה ואיתא שרבו דעות בזה אורייתא מחכמה נפקית או מבינה נפקית מול זה בא הרמז שמזהירים עולם הבינה הכינוי בשם נעמי לבחי' התורה דנפקא מינה אל תודעי ירצה להורות בלתי אפשרי לבהירות התורה שתודעי לאיש מאישי ישראל כ"א עד כלותו לאכול ולשתות לדחות מעליו פרטי מותרות ובפרט שנפשו של אדם מתאוה להם מתענוגי אכילה ושתיה וכדומה ומסתפק במעט לאיש אשר אלה נאות לך להועד אליו כי כך דרכה של תורה פת במלח תאכל וגו' ודוק: