קישורים על רות ג:יד

ותשכב מרגלותיו עד הבוקר ותקם בטרם יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגורן ופרש"י ויאמר אל יודע מוסב על ותקם בטרם יכיר הוא זירוז לקום כי אמר בלבו אין כבודי שיודע כי באה האשה הגורן. ולכאורה אות ה' מיותר האשה משמע הידועה ובוודאי גנאי הוא אפילו מאיזה אשה שיודע שבאה הגורן. אמנם כלפי דברינו האשה הידועה מוסב על השכינה שנקראת אשה יראת ה'. ונחזור להביאור שדברנו עד הנה ואמר בועז עז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת ואיתא בזוהר חדש תיאובתיה לשאלה עלה דרחימו בה והכוונה ע"ד הזוהר רבי אבא שלח לר"ש אימתי זווגא דכ"י במלכא קדישא שלח ליה וגם אמנה אחותי בת אבי אך לא בת אמי בזמנא דנטלא מבי אבא ולא מבי אמא ולזה תיאובתיה דצדיק למשאל למי הנערה הזאת אם מבי אבא או מבי אימא ואין הכלה לזווג. ותאמר אנכי רות אמתך ואיתא למה נק' רות ע"ש שרווה להקב"ה בשירות ותשבחות כי כן דרכה של השכינה משוררת ומזמרת ומשבחת תמיד לפני הקב"ה בסוד אלקים אל דמי לך ובהיות שאין אנו עם ישראל מיישרין עובדותינו וכשרון הפעולות אזי היה בסוד אילמת כיון שאין צדיק בארץ לגרום לה דבורים במה להתפאר וכמו דאיתא במצרים היה הדיבור בגלות ובצאת בני ישראל ממצרים וקרבם אל מעמד הר סיני אזי נשמע הדיבור היינו עשרת הדברות שנתחבר בחינת הקול אל הדבור וכבר רמזתי שתי אלה המה בחינת ב' תורות שבכתב ושבע"פ אותיות המחשבה ואותיות הדבור וצריך המשכיל לחבר וליחד אותם בקשר אמיץ וחזק מקדימת המחשבה במחשבה טהורה כנזכר ואם לאו ח"ו אזי עולם הדבור הוא בסוד אילמת והשכינה כ"י בגלות שאין לך גלות גדול מזה להיות שאין לה דבורים במה להתפאר בצדקות הצדיקים. ואפשר לרמוז. ותאמר לו אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גואל אתה כי ידוע הקול יוצא מכנפי ריאה וזה ופרשת כנפך היינו את הקול היוצא מכנפי ריאה ובקשה זאת מצדיק הדור לגרום לה דבורים באמצעות תורתו ותפלתו כי גואל אתה הצדיק הוא הגואל את הדבור מהגלות בהיות הכרתו חזקה לחבר הקול אל הדבור במחברת הקודש של מחשבה הקדומה בלתי שום מחשבות מעורבת מהבלי הזמן ומשפיע בה שפע וברכה עליונה מעולמות עליונים עולם הבינה והחכמה. מול זה בא הרמז בכתוב:

ויאמר אל יודע כי באה האשה הגורן וכפרש"י מוסב על ותקם בטרם יכיר איש את רעהו הוא זרז לקום הכוונה זרז את עצמו לקשוט קומת השכינה בקומה בנויה ומתוקנת וע"ד שבארנו שאמר דוד המלך ע"ה חצות לילה אקום להודות לך והכוונה דוד מלכא אשתדל תמיד להקים קומת השכינה להודות לו יתברך בסוד אלקים אל דמי לך והיינו שעסק תמיד בבנין קומתה המכונה בשם חצות לילה וזהו חצות לילה דייקא מוסב על השכינה אקים אותה תמיד להודות לך כלפי הקדוש ב"ה כמבואר וכל זה מגמת נפשם של הצדיקים לעסוק תמיד בבנין קומתה בכדי לקרב עת זמן הגאולה וזהו כבודו יתב' וכבוד הצדיקים כי כן עלה ברצונו הקדוש לקבל תענוג ושמחה ממעשיהם הטובים של צדיקים אשר כח בהם להקדים זמן קץ הפלאות כמאמרם זכו אחישנה ואם לאו אם כן מה פעל הקב"ה בבריאות עולמו שצפה לקבל מנשמות הצדיקים כיון שלא זכו ויומין דגלותא נמשכים עד בעתה. וכמבואר לנו מה שאמר בלעם כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל עיין שם: ותוכן הדברים כלפי דבריהם שאמרו שבחצי ימי עולם עמד אותו רשע לזה הלשין עליהם ואמר כעת כלומר ואם יתמשך עוד כעת הזאת זמן הגלות עד תשלום שית אלפי שנין ואז יבואו ממילא ימים המקווים להם לישראל כי אפי' לא זכו בעתה ואם כן מה פעל אל בבריאות עולמו אשר חפץ לזכות את ישראל שיזכו ויחיש להם זמן הגאולה טרם העת המעותד ומוגבל ולזה מעיד הכתוב על צדקת הצדיק בועז צדיק הדור הוא זרז וזהיר את עצמו להקים קומת השכינה בטרם יכיר כי אמר בלבו אין כבודי כלו' אין כבוד י' מורה על הקדוש ב"ה שיודע כי באה האשה הידועה מוסב על השכינה באה הגורן כנזכר גורן מורה מקום הנמוך ואין מי להקימה ולהוציאה מגלות טרם קץ הפלאות כי אם אחישנה כנזכר: