וּבֹ֨עַז עָלָ֣ה הַשַּׁעַר֮ וַיֵּ֣שֶׁב שָׁם֒ וְהִנֵּ֨ה הַגֹּאֵ֤ל עֹבֵר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־בֹּ֔עַז וַיֹּ֛אמֶר ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה פְּלֹנִ֣י אַלְמֹנִ֑י וַיָּ֖סַר וַיֵּשֵֽׁב׃
תפארת שלמה
ובעז עלה השער וישב שם והנה הגואל עובר אשר דבר בעז. הנ"ל לרמז בזה. דהנה כתיב זה השער לד' צדיקים יבאו בו. כי הצי"ע הוא העולה בשער לה'. והנה בעז הוא הי' הצדיק הדור הממשיך השפעות טובות פרנסות וקדושות לישראל כמ"ש והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ד' עמכם [הרמז למחצדי חקלא. וזה שהשיבו לבעז יברכך ד'. פי' כל הברכות כולם הולכים על ידך כאשר אתה הצדיק יסוד עולם] והנה בית לחם הוא רומז לבחי' ההשפעה שהי' משפיע לחם לכל עם הארץ. ובזכותו פקד ד' את עמו לתת להם לחם. כי כן בוע"ז הרמוז ב"ו ע"ז. ע"ז עה"כ גימ' לחם. וב"פ לח"ם גימ' יוסף. וזהו סוד לחם משנה של שבת שהוא נגד בחי' יסוד כי כל ברכאין דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין. הם שני מיני השפעות פרנסות וקדושות ביסוד תליין והוא לחם משנה הכפול כמו ויכלכ"ל יוסף ב' פעמים כ"ל רמוז לב' השפעות כנ"ל וכן בעז ב"פ ע"ז עה"כ גימ' יוסף רומז לב' השפעות הנ"ל. וכן רמוז בעז ב עז. ר"ל שני מיני ע"ז. ד' עז לעמו יתן זהו התורה. גם מהעז יצא מתוק מהאוכל יצא מאכל זה פרנסה גם שניהם יושפעו ע"י בעז הצי"ע להשפיע לבני דורו מחדושין דאורייתא. וזהו שאמרה רות הרומז לשכינה שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז כי השכינה היא מתרפקת על דודה להשביע מטובו להריק עלי' ברכה כי היא תתן טרף לביתה וזהו הרמוז אשר עשיתי עמו כנ"ל. וזהו שאמרה לה נעמי ברוך הוא לד' כי נעמי רומז לבינה ויהי נועם ד' עלינו וברוך הוא הצי"ע לד' כי הוא המשפיע לה מסוד הברכה העליונה בסוד ברוך כיל"ח. והנה זהו שנאמר כי בעז עלה השער לד' וישב שם והנה הגואל עובר הוא שנאמר יזכו לרב טוב כל המתענגים בה בביאת גואל לחיי עוה"ב. כי הצי"ע הוא הנקרא גואל כידוע בסוד סמיכת גאולה לתפלה. והצדיק הוא המביא גאולה בקרוב לבנ"י. וזהו שנאמר יזכו לרב טוב המתענגים בה פי' יזכו לרב טוב הם בנ"י המתענגים בה ע"י ביאת הגואל לחיי עוה"ב פי' עי"ז שיזכה הצדיק לעלות בשער אשר לד' שהוא נקרא חיי עוה"ב אז עי"כ משביע רב טוב לבית ישראל ומביא הגאולה לבני בניהם במהרה וזהו כאשר בעז הוא הצי"ע עולה השער לד' והנה הגואל עובר על ידו הוא צמיחת קרן ישועה וזהו כאשר דבר בעז כי ויגזר אומר ויקם לו על פי פעלו לטוב לישראל כל הימים. אמן:
אור המאיר
ובועז עלה השער וישב שם והנה הגואל עובר אשר דבר בועז ויאמר סורה שבה פה פלוני אלמוני ויסר וישב כלפי דברינו הנאמרים בעז איש צדיק בדורו וכל עצמו של צדיק והשתדלותו כל ימי חיים חיותו כי אם להעלות איברי השכינה מהתלבשות מדריגת התחתונים וזהו שמעיד הכתוב על צדקות הצדיק ובעז עלה והגביה השער כינוי לשכינה הנקרא שער לה' והעלה אותם למחשבה הקדומה וישב שם והנה הגואל עובר. ונראה בהקדם המשנה. והוי מתפלל בשלומה של מלכות כלומר מורה דרך התפלה שצריך להיות רק עבור צורך גבוה ולא צורך עצמו לשים עיקר מגמתו לתתן קומתו שתהא ראוי ומוכנת לקבל השפעה ולא תלך השפע לחיצונים ח"ו וע"ד שזכרנו שאמר דוד המלך עליו השלום והראני אותו ואת נוהו ר"ל אות ההשפעה ואת נוה קודש שתוליך למקום הראוי וזהו אשר שנו במשנה והוי מתפלל בשלומה של מלכות שלום מורה אות ההשפעה ישפיע למלכות וכן דרכו של צדיק אפילו בעשות פרטי מעשיו הגשמיים מצורך גופו אינו נפרד בפנימיות מחשבתו מהבורא ב"ה כ"א משיג בכל דבר התלבשות אלהות זהו עיקר העלאות ניצוצין ובזה תולה תיקון ובנין קומת השכינה שתהא ראוי לזווג. ועתה תבין ובעז עלה השער מוסב על שער ה' כנזכר וישב שם כלומר חכמתו עמדה לו לישב את השכינה שם ה' והנה הגואל עובר היא בחי' צי"ע הנקרא גואל ועולה מורא על רחשו של צדיק הדור שלא תלך ההשפעה ח"ו לחיצונים ויאמר ומשפיך שיחו לפני אל לעתר ולרצות עבור תיקון עליון סורה שבה פה סורה להשפיע אל השכינה הנקרא פה ה' ויסר וישב כי כאשר יאמר הצדיק כן יקום: