וַיֹּ֣אמֶר בֹּ֔עַז בְּיוֹם־קְנוֹתְךָ֥ הַשָּׂדֶ֖ה מִיַּ֣ד נָעֳמִ֑י וּ֠מֵאֵת ר֣וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּת֙ קניתי [קָנִ֔יתָה] לְהָקִ֥ים שֵׁם־הַמֵּ֖ת עַל־נַחֲלָתֽוֹ׃
מאור ושמש
ויאמר בועז ביום קנותך השדה כו' ומאת רות המואביה אשת המת קנית להקים שם המת על נחלתו ויאמר הגואל לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי גאל לך אתה את גאלתי כי לא אוכל לגאול וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התורה לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעידה בישראל ויאמר הגואל לבועז קנה לך וישלוף נעלו הנה יש להבין מאי לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי ורש"י ז"ל פי' שטעה בעמוני ולא עמונית והוא עפ"י דרשות חז"ל ותו מאי וזאת לפנים בישראל ותו דהול"ל קודם וזאת לפנים כו' זה הפסוק ויאמר הגואל לבועז קנה לך וישלף נעלו ואח"כ הול"ל וזאת לפנים כו' על הגאולה כו' שלף איש נעלו ונתן לרעהו כו' כי מיד שאמר הגואל גאל לך אתה את גאולתי כי לא אוכל לגאול הול"ל הסיפור מעשה תיכף כי אמר הגואל לבועז קנה לך וישלף נעלו ואח"כ הול"ל הדין והמנהג שהיה נהוג מאז לשלוף נעלו וזאת לפנים בישראל כו' שלף איש נעלו כו' ונראה לי עפ"י הזו"הק שכוונת יבום הוא משום דאין לו מנוחה וצריך למשוך נפש המת בלא בנים לבא לזה העולם בנפש הולד הנולד מהיבמה כדאיתא בסבא בפ' משפטים והנה לזה היה צריך היבם לפשוט א"ע מכל תאוות הגשמיות והיה צריך להתפשטות הגשמיות רק לכוון למשוך רוח ונפש המת לזה הזרע ולא כל אדם זוכה לכך והנה איתא ג"כ בגמרא דיבמות כל הבא על יבמתו לשם נוי כו' כאלו פוגע בערות אשת אחיו והנה בכאן אצל רות היו צריכין למשוך נשמת מחלון ע"י ביאה זו להקים שם המת על נחלתו והנה בועז הצדיק כשאמר כן לגואל ביום קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה כו' להקים שם המת על נחלתו הביא בועז הצדיק לגואל שיבוא באותו הפעם להתפשטות הגשמיות והבין עד היכן צריך לפשוט א"ע מהגשמיות כשרוצים ליבם והבין שלאו כל מוחא סבול דא ואי אפשר לו לבא לזה שיכוין כן בחמת ע"כ השיב לבועז לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי פי' כדאיתא בגמרא דהוי כאלו פגע בערות אשת אחיו כנ"ל גאל לך אתה את גאלתי כי ידע שזה הענין יכול בועז הצדיק אבל לא הוא לזה שפיר סמיך לי' הפסוק וזאת לפנים בישראל פי' זה הוא הפנים דהיינו הפנימיות בישראל על הגאולה פי' כשהיה רוצים לגאול את הנשמה ורוח של המת שיהיה לו מנוחה ועל התמורה פי' כי הנה יש עולם התמורה ר"ל וכשהיה רוצים לגאול את הנשמה ורוח מעולם התמורה ולהביאם לזה העולם שיהיה לו קיום ומנוחה להנשמה וזה הכוונה בפסוק לקיים כל דבר שלף איש נעלו פי' כדאיתא בספרי הקודש פי' על הפסוק גבי משה רבינו ע"ה של נעליך מעל רגליך וכן גבי יהושיע שפי' הוא לפשוט א"ע מזה העולם עיי"ש וזה שלף איש נעלו לפשוט א"ע מגשמיות העולם ונתן לרעהו פי' למסור א"ע במסירת הנפש להשי"ת ב"ה הנקרא רעהו כדאיתא רעך וריע אביך כו' וזאת התעודה בישראל ע"כ שפיר כתיב אח"כ ויאמר הגואל לבועז קנה לך וישלף נעלו פי' דהיינו דכתיב סתם וקאי הן על הגואל שהיה לו לפי שעה התפשטות הגשמיות מה ששם בלבו בועז הצדיק והן על בועז הצדיק שהי' לו בוודאי התפשטות הגשמיות מכל וכל רק משך הרוח ונשמה לזה הולד ע"י היבום הקדוש הזה ונולד עובד וכל השתלשלות הקדוש הזה ע"כ מתורץ דכתיב וישלוף נעלו ולא פי' מי נתן למי י"א קונין בכליו של קונה ובועז נתן לגואל וי"א קונין בכליו של מקנה וגואל נתן לבועז כדאיתא בגמרא דבבא מציאה ולפי דברינו הנ"ל ניחא דכתיב סתם וישלוף נעלו דקאי על שניהם כנ"ל.