קישורים על שמות ה:ז

בפסוק אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבודתכם דבר ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקושש קש לתבן והנוגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן ויבאו שוטרי בנ"י וגו' למה תעשה כה לעבדיך תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו ויאמר נרפים אתם נרפים וגו' ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותבן לבנים תתנו. נראה לבאר ענין מקראי קודש כי הנה אנו בני ישראל החיוב מוטל עלינו עבודת הקודש יומם ולילה לבלתי נתרפה מעבודתינו אפילו כמעט רגע כי אנו אומרים אשר בחר בנו מכל העמים ואם יאמן כי ידבר כדבריו כן הוא מהראוי להיות שישיב אמריו לומר א"כ מה אני ומה יתרון עבודתי מזולת עמים כיון שהוא רודף ג"כ להשיג לבו מן הממון ומלבושים נאים ודירה נאה וכדומה מן התפעלות האדם הרודף אח"ז יומם ולילה א"כ הלא ככל הגוים בית ישראל המה ויתן אל לבו תמיד איה אפוא התענוג והשעשועים שצפה הקב"ה לקבל מעם קרובו ישראל ובחר בהם להיות לו לעם סגולה ונבחרים לו למנה מזולת עמים ע"כ מה מאוד ראוי שתכבד העבודה של הקב"ה על האנשים ויעשו בה יומם ולילה ובכל שעה ורגע וכאשר איתא בזוהר שפירש הינוקא ע"ס החכם עיניו בראשו על ההוא דקיימא על ראשו לזה צריך החכם ליתן עיניו ולבו כל הימים לבלתי נפסק מאתו שפע אלהי כמ"ש בכל עת יהיו בגדיך לבנים כי עינינו הרואות עתה בדור הזה רובם כמו כולם נרפים הם נרפים מן התורה והעבודה בטענת מזונות ופרנסת אשתו ובניו כשהם קטנים לומר שהם מקיימים עושה צדקה בכל עת ומאת ה' שכוח לבם מתי יעשו לביתם בית מועד לכל חי שזהו הפרנסה של הנשמה שלא תאכל מנהמא דכסופא ואנה יוליך חרפתו כאשר ישוב שמה ערום בלא תורה ובלא לבוש של מעשה המצוה וכזה נרמז בכתוב תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר בטענותם השקרים כי בודאי אין הקב"ה בא בעלילה על בנ"א כי כל עצמו ורצונו הפשוט בבריאות האדם בעוה"ז השפל ושילוח נשמתו מכסא כבודו יתברך הוא לטובתו ושלימותו שלא יאכל מנהמא דכסופא ובודאי נוהג עמו כאב רחמן ואל דעות ה' ולו נתכנו עלילות ועיניו פקוחות אל כל דרכי ב"א לתת לאיש כדרכיו כי לאדם שטוב לפניו יתן לו פרנסתו בנחת ולא בצער ובלי יגיעה רבה כ"א כאשר יוכל שאת ולפעמים צריך האדם יגיעות וטרחות רבות ועכ"ז לא ידבק מאומה. וכל ימי עני רעים כי לו נתכנו עלילות והוא יודע עניניך יותר ממך והכל בכוונה ובהשגחה פרטיות ליתן לו שכרו כי הנה בעל הגמול יתברך שמו חפץ למען צדקו יגדיל תורה אפילו בעניני צרכי גופו גם שם יש אותיות התורה ואם מעשהו בהם בחכמה ובהתקשרות יכול להמציא לנפשו ענין עבודה אל הבורא ב"ה. מול זה בא הרמז בתורה ליהנות ממנה עצה אתם לכו קחו לכם תבן המורה על מזונות ומשתמע לתרי אפי הן מזון הגשמי או מזון הרוחני מזונות הנשמה אם עיני שכל לכם קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי בכל דור בעולם תמצאו לכם רמיזא דחכמתא לעבודת האל כי בחכמה עשה הקב"ה וחכמת הפועל בנפעל והכל שייך אל העבודה ואי אתה רשאי לשמור הימנה לזה רומז הכתוב כי אין נגרע מעבודתכם דבר כלומר מעבודתכם עבודת הבורא לא נגרע שום דבר אשר בכל דבר בעולם יכול להמציא מרגוע לנפשו איך לעבוד את הבורא ב"ה ואדרבא אפילו בדבר שנראה לכאורה ביטול עבודה ידע נאמנה כי בודאי יש שם ג"כ איזה בחי' עבודה לשמו יתברך ואולם בעבור זאת שלא יד כל אדם שוים להבין ולהשכיל לכן ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקושש קש לתבן כלומר פחותי הערך שלא ידעו ולא יבינו אל פעולת ה' נפוצים בכל הארץ במיצר ים החכמה בלא התפשטות השכל ולא זרו מתאותם לרדוף יומם ולילה לשאול אוכל לנפשם ולהשיג מחוז חפצם וזהו לקושש קש לתבן וכאשר ימצאו די ספוקם מחזירים לו יתברך שבח והודאה ממין הטענה שכל עצמם ופעולתם בעבור טענות הפרנסה כמוזכר לעיל ולהיות בחי' עבודתם תלוי בדבר העבודה הוא רפוי בידם כי נודע אהבה שתלוי בדבר בטל דבר בטלה אהבה והיה כאשר ירעב וקצף לכן צריך הקב"ה לשלוח להם מקריות ופגעי הזמנים לזרזם ולהעמידם על דרך הטוב לאהוב את הבורא ב"ה בין בטוב ובין בעקו כי כן שורש הדין נותן בעיקר העבודה וזהו הרמז בכתוב והנוגשים אצים לומר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן כלומר בחינת המקריות ופגעי הזמנים אלו הנוגשים מאתו יתברך אצים לומר לאנשים הנאמרים כלו מעשיכם הטובים המוטל עליכם לעשות בכל יום ויום כאשר בהיות התבן והכוונה להעמידם ולהדריכם בדרכי יושר מובחר העבודה להבין ולדעת שלא נגרע מעבודתכם דבר כנ"ל וכל עוד שלא יתנו לב להבין ולקבל עליהם עול מלכות שמים שלמה לפעמים צריך הבורא ב"ה לנהוג עמהם באכזריות להלקותם ח"ו ובאמת כתיב ויכו שוטרי בני ישראל כאשר שמו עליהם נוגשי פרעה לשון פרעון גמול תשלומם מדוע לא כליתם חקכם ללבון ירצה חק הקצוב לכם להיות בגדיכם לבנים בכל שעה ורגע מה כתיב ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך כלומר עצמותיהם ינגשו בטענה עצומה לטעון נגד מדת הדין הפורע חוב לאמר למה תעשה כה לעבדיך וזהו עיקר הטענה ומענה מפחותי הערך שכחי אלקים תבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך זה הדבר שדברתי טענה מפחותי הערך ואין הכרתם כל כך חזקה לעורר לבם בקרבם ממדריגות התחתונים ומקרי ופגעי הזמנים ותבן מורה לבחינת צרכיותיו הגשמי הנאות גופם ומחמת חסרון פרנסתם וטרדתם אחרי צרכיותם המרובים זה סיבת בטולם מדביקות לזה מתרעמים נגד מדת הדין תבן אין ניתן לעבדיך כלומר סיפוק צרכינו המרובים בעניני הגשמי ואף על פי כן לבנים אומרים לנו עשו ע"ד בכל שעה יהיו בגדיך לבנים תוקף גזירתך לבני ישראל שבכל עת יהיו לבנים היינו שלא יפרידו א"ע עם מחשבתם אפילו כמעט רגע מרוממות אלהות ולהמשיך שפע וחיות מלובן עליון הנה כי כן עבדיך מכים כנזכר לזה השיבם נגד טענותם ויאמר נרפים אתם נרפים וגו' ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותוכן לבנים תתנו בכאן להזהיר באה תורתינו שעבודת האדם צריך להיות בתדירי בין בטיבו בין בעקו ח"ו ואל יהיה אהבתם ויראתם את הבורא ברוך הוא תלויה בדבר כאשר איתא בזוהר יראה אתפרש לתלת סטרין תרין מנייהו לית בהו עקרא כדקא יאות וחד עקרא דיראה אית ב"נ דדחיל מקודשה בריך הוא בגין דייחון בנוהי ולא ימותון או דדחיל מעונשא דגופיה או דממוניה אשתכח יראה דאיהו דחילו לקב"ה לא שוי לעקרא אית ב"נ דדחיל מהקב"ה בגין דדחיל מעונשא דההוא עלמא ועונשא דגיהנם תרין אלין לאו עקרא דיראה אינון ושרשא דיליה יראה דאיהו עקרא למדחל ב"נ למאריה בגין דאיהו רב ושליט עקרא ושרשא דכל עלמין וכלא קמיה כלא חשיביה וכן במדות האהבה דרש בזוהר בתרין סטרין אתפרש אהבה רחימו דקודשא בריך הוא אית מאן דרחים ליה מגו דאית ליה עותרא אורכא דיומין בנין סחרניה שליט על שנאוי ארחוי מתתקנן ליה ומגו כך רחים ליה ואי להאי יהא בהפוכא ויהדר עליה קודשא בריך הוא גלגולא דדינא יהא שניא ליה ולא ירחים ליה כלל ובג"כ רחימו דא לאו איהו אהבה דאית ליה עקרא ורחימו דאקרי שלים ההוא דהוי בתרין סטרין בין בדינא בין בטיבוי כי אז אינה תלוי בדבר ואינה בטילה עולמות מול דברינו הנ"ל בא הרמז ויאמר נרפים אתם נרפים להיות עבודתכם תלויה בדבר ואינה נחשבת למאומה ועתה לכו עבדו את הבורא ברוך הוא ותבן לא ינתן לכם כלומר אף על פי שלא ינתן לכם די סיפוקכם ואז יאות לכם תוכן לבנים תתנו להיות בגדיכם לבנים תמיד ודו"ק: