כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּזֹ֣את תֵּדַ֔ע כִּ֖י אֲנִ֣י יְהוָ֑ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַכֶּ֣ה ׀ בַּמַּטֶּ֣ה אֲשֶׁר־בְּיָדִ֗י עַל־הַמַּ֛יִם אֲשֶׁ֥ר בַּיְאֹ֖ר וְנֶהֶפְכ֥וּ לְדָֽם׃
מאור ושמש
כה אמר ה' כו' הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאור ונהפכו לדם כו' ויאמר ה' אל משה אמור אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי כו' ויעשו כן משה ואהרן כו' יש לדקדק כי מתחלה אמר הש"י למשה שיאמר לפרעה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי שמשה בעצמו יעשה הכאת היאור ע"י המטה ולבסוף נעשה ע"י אהרן מפני שהיאור הגין על משה כפרש"י וא"כ נתן מקום לפרעה לומר משה בדאי הוא וטוב טוב היה שיאמר מיד שאהרן יכה היאור. עוד יקשה מאד אמרו ויעשו כן משה ואהרן כו' מורה שהמכה נעשתה ע"י שניהם וכנראה הנה משה לא עשה דבר עוד ראוי להתבונן באמרו כאן אמור אל אהרן קח מטך ונטה ידך ובמכת צפרדע נאמר נטה את ידך במטך שינוי הלשון צריך ביאור ונ"ל ע"פ פשוטו ע"פ דברי הזו"הק בפסוק פ' בשלח ואתה הרם את מטך כו' הרם מלשון תרומה והפרשה ופירושו שצוה לו שיפריש המטה ולא יעשה עמו שום פעולה רק בנטיית יד לבד יעויי"ש ויתכן גם כאן לומר כן דמה שאמר הש"י למשה לומר לפרעה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי לא הי' המכוון שיגמר מכח הכאת משה לבד המכה של דם רק שאחרי הכות משה במטה יגמר אהרן ע"י נטיית היד לבד ואהרן לא יעשה שום תנועה בהמטה וע"י משה לבד לא נגמר המכה כפירש"י מפני שהיאור הגין עליו וזהו שאמר ה' למשה אמור אל אהרן קח מטך כו' כלומר קח לשון הפרשה שיקח המטה מלפניו ולא יעשה שום פעולה עמו כיון שכבר החל משה לפעול פעולה בהמטה רק שלא גמר וא"כ נגמר המכה ע"י פעולת שניהם כי משה עשה פעולה בהמטה ואהרן אח"כ גמר הדבר ע"י נטיית היד לבד וא"ש אמרו אח"כ ויעשו כן משה ואהרן אכן במכת צפרדע להיותה רק ע"י פעולת אהרן לבד נאמר נטה את ידך במטך שאהרן עשה פעולת המכה בעצמה ע"י נטיית ידו בהמטה וק"ל.