אִם־אֲדֹנָיו֙ יִתֶּן־ל֣וֹ אִשָּׁ֔ה וְיָלְדָה־ל֥וֹ בָנִ֖ים א֣וֹ בָנ֑וֹת הָאִשָּׁ֣ה וִילָדֶ֗יהָ תִּהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ וְה֖וּא יֵצֵ֥א בְגַפּֽוֹ׃
אור המאיר
אם אדניו יתן לו אשה וכו' ולכאורה מתחלה אומר בלשון נוכח ועתה בלשון נסתר אם אדניו אשה והנכון כי בכאן מדבר הכתוב מאישים המשכילים שקנו בעצמם עבודה רבה לעשות פרטי מעשיהם ותענוגות בני אדם הכל בהתקשרות ודביקות הבורא ב"ה כמבואר למעלה להשיג הרוחני מהגשמיות אזי אין לו שום ביטול בעולם ואדרבא מהם ובהם ממציא מרגוע לנפשו לעבוד עבודת אדוניו איש כזה בודאי אינו אומר שהוא בעל אשה לבטל בסיבתה מעבודת הבורא ברוך הוא וזהו אם אדוניו יתן לו אשה מוסב על אדון צבאות ב"ה יודע ומבין שהקב"ה בעצמו נותן לו אשה ובודאי הכל בשביל כבודו וקילוסו יתברך שיגיע לו צד הנאה ולא לטובות הנאות עצמו של אדם בלבד כ"א להשיג עליון מהתחתון מבטיחו הכתוב שלא ידאג מעשות פרי בטן וזהו וילדה לו בנים או בנות ויראה זרע ויאריך ימים ובתנאי הקודם למעשה האשה וילדיה תהי' לאדוניה כלומר כל עצמו ומגמתו להעלות הכל לעבודת הבורא ואדרבא באמצעות האשה ובנים יתוסף לו עוד עבודה והשגה בעולמות עליונים כי זה כל האדם בעניני עובדותיו ופעולותיו הגשמיות להשיג מחמתם אורות רוחניות והכלל שיראה שלא יקבל הנאה לעצמו כ"א מה שיגיע צד הנאה לבורא עולם וזולת זה מדחה ממנו בשתי ידים ובודאי ע"כ מעשיו גורם יחודים בפרטי מעשיו וכמוזכר למעלה ונתתי בריתי בבשרכם לברית עולם לא נתתי לכם בחי' בריתי הרשום בבשרכם כ"א להתעורר מחמת זה ברית עולם צדיק יסוד עולם להוריד שפע וברכה בכל העולמות מרום המעלות עד סוף המדריגות וכמבואר לנו למעלה פ"ה בן פורת יוסף ותרגום ברי דיסגי יוסף והמובן מי הוא זה המכונה בשם בן להקב"ה מי שמרבה ומגדל בעובדותיו ופעולותיו הקמת ברית עליון להשפיע שפע וברכה בכל העולמות כמבואר ורומז הכתוב ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי והגישו אדוניו אל האלהים כו'. יובן עם האמור למטה בענין ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו וכו' ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו ופרש"י ז"ל לא שלח ידו מכלל שהיו ראוים להשתלח בהם יד ויחזו את האלהים היו מסתכלין בלב גס מתוך אכילה ושתיה והכוונה ע"ד ששמעתי מהמגיד זלה"ה שביאר ויחזו א"ת האלהים ויאכלו וישתו אפילו באכילה ושתיה לא מלאו בטנם באוכל כ"א ויחזו א"ת כלליות האל"ף בי"ת המה אותיות התורה המלובשים בפרטי המאכלים להעלות אותיות התורה גם מאכילה ושתיה אמנם כ"ז הוא רק עצות לנפש האדם להיות שהאדם מוכרח לאכילה ושתיה וא"א זולתם לקיים גופו ע"כ אפילו לעת האוכל ידבק נפשו לאותיות התורה ואל ימלא תאותו כבהמה האוכלת אמנם יש לך איש בער והכסיל אשר בחשך הולך ואין אור לו אמר יאמר בלבו למה לו להרבות בתורה ותפלה וכדומה מהשתדלות עבודת בוראו מתעניות וסיגופים הלא טוב לו אז מעתה לאכול ולשתות ולראות שוב בחייו לומר שיעלה ויגביה אותיות התורה מאכילה ושתיה וכדומה מתענוגות בני אדם ובאמת לב הותג הטהו איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת כי לא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול וסכנה גדולה להאדם להכניס א"ע במתכוין למדריגות התחתונים לאמר שיעלה גם משם נ"ק ואותיות התורה ועיין מה שביארנו למעלה פ"ה והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני והחתי וגו' שהוא שמחה גדולה כי יביאך ה' אל מדריגות התחתונים והוא יודע עניינך יותר ממך אם תוכל ליפטר ולצאת משם ואי אתה רשאי להכניס עצמך במתכוון לבלתי תשאר שקוע לשם וכאשר שמעתי מהמגיד זללה"ה שביאר פ"ה ארץ אוכלת יושביה ירצה מדריגות התחתונים המכונים בשם ארציות אוכלת ומכלת את היושבים ושוהים שם כי אין האדם רשאי לשהות עצמו בבחי' ארציות אפילו כמעט רגע וכמוזכר לנו לעיל רק דוד המע"ה שבח עצמו עם מעלה המובחרת כזה באומרו שמרה נפשי כי חסיד אני וכו' ואני ידי מלוכלכות בדם ושפיר ושליא כדי לטהר אשה לבעלה אמנם שלמה בנו רצה גם כן לעשות כמוהו באומרו לאיתיאל ואוכל ולא עלתה בידו כאשר נאמר עליו נשיו הטו את לבבו ופשיטא וק"ו בן ק"ו אנשים כערכינו יאמר ככה שיכול לעשות מעשיו הגשמיות ולומר שגם משם יתכן לו להעלות משם אותיות התורה כ"א במזדמן לפעמים לאדם באקראי שהביאו הבורא ב"ה לשם ישים את רוחו ונפשו לעשות בתחתון ולרמוז בעליון אבל לא הוא בעצמו יכנס לשם במתכוין ובזה מובן דברי רש"י ואל אצילי בנ"י לא שלח ידו מכלל שהיו ראויים להשתלח בהם יד ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו והיה מסתכלים בו מתוך לב גס דהיינו באמצעות אכילה ושתיה ובאמת עיקר עבודת האדם להסתכל ברוממות עוצם בהירתו ית' מתוך מאור התורה ולא מתוך אכילה ושתיה כ"א באקראי והזדמן לו כשמוכרח בהם אז יחזו א"ת כלליות האלף בי"ת ויאכלו וישתו כמבואר בשם המגיד זללה"ה. ועתה נחזור לענין אם אמר יאמר העבד מי שרוצה לעבוד עבודת הקדש אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני ולכאורה יש לדקדק מהראוי לכתוב אהבתי את אדוני ואת אשתי כיון שהוא דבר נוסף על אהבת אדוניו צריך לכתוב אות וי"ו המוסיף על ענין ראשון וע"פ דברינו יתפרש שפיר וזה הדבר אשר דברנו אם יאמר העבד את האדון ה' צבאות אהבתי את אדוני ובמה את אשתי כלומר עם אשתי ועם בני ע"ד המבואר ודבק באשתו ומדמה בנפשו למה לי להשתדל אחרי התורה ומעשה המצוה ותעניות וסגופים כיון שיש לו בחי' עבודה אפילו מאשתו ובניו כמבואר ומסיר ממנו עיקר היראה שמא יצא מחמת זה לחוץ ח"ו כמאמרינו ארץ אוכלת יושביה והיא סכנה גדולה כאשר מצינו בשלמה המע"ה אשר נשיו הטו את לבבו והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשוב ואדרבא אמר יאמר אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני ולא אצא חפשי ע"ז בא הכתוב באזהרה אל ישובו לכסלם ושטותם לומר ככה כי אם יאמר העבד ככה אזי יגרום ח"ו רעה לעצמו שינהוג הבורא אתו במדת הדין ח"ו וזהו והגישו אדוניו אל האלהים המורה דין ולא רחמים לכן עצה היעוצה ובזה תנצל נפשו להתבונן על דרכיו ופרטי מעשיו לשקול בפלס מאזני שכלו טרם עשותה אם יגיע מזה צד הנאה לבורא עולם יגמור בכי טוב ואם לאו ימנע עשות ואז טוב לו בזה ובבא אמן: