וְהִתְעַנַּ֥ג עַל־יְהוָ֑ה וְיִֽתֶּן־לְ֝ךָ֗ מִשְׁאֲלֹ֥ת לִבֶּֽךָ׃
פרי צדיק
כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו שנאמר והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך עונג זה אינו יודע מהו כשהוא אומר וקראת לשבת עונג הו"א זה עונג שבת (גמרא שבת קיח:) וקודם ליה כ' בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה ואחר כך כ' והתענג וגו' ומדמוקי קרא דוהתענג בענג שבת מכלל דקרא דלקמי' גם כן מיירי במענג השבת, ומה שייכות הוא לשבת. אך בזוהר הקדוש (פ' זו ק"י ב) וכי תאמרו מה נאכל ר"י פתח בטח בה' וגו' לעולם ב"נ יהא זהיר במארי וידבק לבי' במהימנותא עלאה כו' דשמיטה היא כמו השבת שהוא תכלית שמים וארץ שלזה היה כוונת הבריאה שיכירו כח מלכותו והיינו ביום השבת שאומה שלימה מניחין עסקיהם לכבוד שמים, ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו עדמ"ש (שמות רבה ר"פ כ"ג) נכון כסאך מאז אף על פי שמעולם אתה לא נתיישב כסאך עד שאמרו בניך שירה כו' והיינו שהכירו כח מלכותו, כמ"ש (ויקרא רבה פ"ב) שהם שהמליכוני תחלה על הים ואמרו לי ה' ימלוך לעולם ועד כו' ואז נתיישב מלכותו כמש"ש מה בין המלך כו' לאגוסטות אגוסטות יושב וכו' וכן בשבת ישב על כסא כבודו, וכן השמיטה בא"י שהיה רוב עסקיהם בעבודת השדה וישראל מניחין שנה שלימה מעבודתה לכבוד שמים שמכירין כי לה' הארץ, וכמ"ש (בר"פ ויקרא רבה) גבורי כח עושי דברו בשומרי שביעית הכתוב מדבר כו' ודין חמי חלקי' ביירה כרמי' ביירה ויהבי ארנינא ושתיק י"ל גבור גדול מזה כו'. וע"ז דרש בטח בה' שהוא מבטחון בה'. וכמש"נ וכי תאמרו מה נאכל וגו' וצויתי את ברכתי וגו' וכן בשבת כ' בטח בה' כי שבת הוא חלק שביעית מהשנה וישראל מניחין כל עסקיהם לכבוד שמים. והוא מבטחונם בה' שאדרבה ממה שמכבדין את השבת מתעשרין (כמ"ש שבת קיט.)