מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱֽלֹהִ֡ים בָּ֤אוּ גוֹיִ֨ם ׀ בְּֽנַחֲלָתֶ֗ךָ טִ֭מְּאוּ אֶת־הֵיכַ֣ל קָדְשֶׁ֑ךָ שָׂ֖מוּ אֶת־יְרוּשָׁלִַ֣ם לְעִיִּֽים׃
תפארת שלמה
תהלים ע"ט מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך כו'. הנ"ל לבאר ענין ביאת גוים במקדש וטומאתה מאין נעשה זה שיהי' להם כח לעלות ולכנוס במקדש לפני ולפנים ולעשו' בו כרצונם. אף אם חלילה גבר החטא מ"מ קדושת המקדש להיכן הלכה. הלא ע"ז מתמה הכתוב עד שאמר לא האמינו כל מלכי הארץ כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים. אכן הנה מבואר בתיקון שלשה משמורות וז"ל. ואינון נשמתין דצדיקיא אזלין ושאטן לעילא וכו' לגו ההוא אתר דאקרי הר ה' כגוונא דרזא דהר הבית לתתא ומתמן עאלין לגו ההוא אתר דאקרי מקום קדשו וכו' דאקרי עזרת ישראל בשעתא דנשמתין קיימין תמן כדין חדוה דמאריהון לאתתקנא בהו אתר דאקרי קדש הקדשים ותמן רשימין כל עובדיהון וזכוון דלהון ע"כ. המבואר מזה כי ביהמ"ק שלמעלה מכוון נגד בית המקדש שלמטה בכל תכונתו ושם בקדשי קדשים רשימין כל עובדיהון וזכוון דלהון כנ"ל. נמצא כל המצות ומעש"ט של ישראל כולם כתובים ורשומין בבהמ"ק שלמעלה ועד שם מגיעין לזכרון בהיכל ה'תמיד למעלה ולכך היו ג"כ למטה כמ"ש הכתוב והי' המקום אשר יבחר ה' וכו' שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם ר"ל כי למקום הבהמ"ק שמה תביאו את כל המצות ומעש"ט שלכם ושם מקומם ותמן רשימין כנ"ל ושם נעלה ונראה לפני ה' כמ"ש יראה את כל זכורך הם המ"ע לפני ה' אלהיך והמה כתובים בק"ק לפני ה'. וז"ש בגמרא העומד בתפלה יכוון לבו נגד ק"ק כנ"ל שיטלה ויבא ג"כ לרצון לפני ה' בהיכל קדשו כנ"ל. והנה כמו שהמצות והזכיות של בנ"י המה בכל יום ויום עולים בבית ה' בק"ק לטובה הנה גם להיפך ח"ו הפגמים ג"כ נרשמים שם וכמ"ש בזוהר ותמן רשימין כל עובדיהון ואם ח"ו גוברים העונות הנה נרשמין שם והם הם המטמאים ח"ו את ביהמ"ק כנ"ל. וע"ז אמה"כ הנוגע במת בנפש האדם שהוא נוגע בנפשו ח"ו למיתה חלילה והוא נפש אדה"ר שכל אדם צריך לתקן בחי' אדה"ר. וזה הוא נפש אדם אשר ימות חלילה אם לא נתקן והאיש הפוגם מאד את נפשו חלילה את מקדש ה' טמא כי עד מקום המקדש מגיע טומאתו כנ"ל. וז"ש וכפר אל הקודש מטומאות בנ"י ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד. שזה מרמז על מ"ש כי הטומאה בוקעת ועולה עד שם ח"ו. וזה שהשעיר מכפר על טומאת מקדש וקדשיו. כי מהיכן יש לחוש על כל טומאות כאלה במקדש הלא הכהנים היו נשמרים מאד מאד מכל ספק טומאה ולמה הזהיר עליהם הכתוב כמה פעמים. אך הוא מרומז על טומאת העבירות כמ"ש להלן ומפשעיהם לכל חטאתם כנ"ל. וז"ש אתה ובניך אתך תשאו את עון המקדש שהוא העון הנרשם בבהמ"ק הנה על הכהנים לכפר העון מהמקדש כנ"ל. וז"ש בבני לוי שהם ילוו אליך וישרתוך וזר לא יקרב אליהם כי הלוי' הם שומרים מבחוץ והם צריכין לתקן שלא יוכל הזר הבא מהעבירות לקרב ולכנוס לבהמ"ק וזהו והזר הקרב יומת להמית הזר היינו המקטרג שנעשה מהעבירות צריך להיות חוץ למקדש לבנ יכנום כנ"ל. וז"ש שם בשלשה משמורות בפלגא דלילא עאלת לגו ההיא נקודה דציון אתר דבית ק"ק חמית לי' דאתחריב ואסתאב אתר בית מותבא כו' ע"ש. שלכאורה מה רואה עתה יותר הלא הוא חרב מאז זה כמה מאות שנה ומה זה בכל לילה חדשות. אכן הוא כמ"ש כי בכל עת ע"י העבירות בק"ק הנה נטמא המקדש יותר ובכל לילה כנ"ל נרשמין העבירות בק"ק הנה נטמא המקדש ואסתאב אתר בית מותבא יותר ועד"ז אמרו חכז"ל במנשה שהעמיד צלם בהיכל והוא קשה להבין. אכן הוא כנ"ל שהפגם נמשןי ונרשם שם בהיכל כמ"ש. וז"ש וישם שם את פסל האשרה בבית אשר אמר ה' כו' אשים שמי לעולם שכל העבירות שעשה נכתבו בק"ק כנ"ל. וז"ש ביאשיהו ויעמוד המלך על העמוד ויכרות את הברית כו' ללכת אחרי ה' ויעמוד כל העם בברית. ויצו המלך את חלקיהו הכהן ויוציאו מהיכל ה' את כל הכלים העושים לבעל כו'. לכאור' למה לא צוה זה ראשונה להוציא כלי הבעל מבהמ"ק אך הוא כנ"ל שכל מה שעשו עבירות וכלי הבעל היו נכתבים בבהמ"ק לכן כאשר שבו בתשובה הנה צוה אז וכפר הכהן על כל הנכתב למחוק הענין הנרשם שם בבית ה' כנ"ל. וכן הוא מפורש בספר יחזקאל בראשון באחד לחדש תקח פר בן בקר וחטאת את המקדש ענין החיטוי הוא מעבירות כנ"ל. וז"ש עוד וכן תעשה בשבעה בחדש כו' מאיש שוגה ופתי וכפרת על הבית. לכאורה מה ענין שוגה ופתי לכאן. אך הוא החיטוי וכפרה של העבירות מאיש שוגה ופתי הנרשמים בבהמ"ק כנ"ל. וז"ש על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון. זכרנו הם המצות שפועלים היחוד כנודע. ואמר הכ' כאשר ע"י המצות ועליות הנשמות המובא בשלשה משמורות הנ"ל מתעוררים חדוה דמאריהון. הנה כשנרצה לעורר שם השמחה בזכרנו את ציון מצד הזכיות והמצות אז יאמרו לנו שירו לנו משיר ציון כנ"ל. אך הנה שם נרשמים ג"כ העבירות והפגמים ואיך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר בעבירות כי טמאו את היכל קדשך אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה. וע"ז אמר הכ' ויצא יצחק לשוח בשדהלפנות ערב ענין שדה הוא בהמ"ק כמ"ש רז"ל יצחק קראו שדה וזה שהתפלל לפנות ערב להמציא התערובות עבירות הנראים בבהמ"ק. וז"ש בסדור האר"י ז"ל כי בחצות לילה צועקת רחל בקול מר ונותנת זמירות לקב"ה ע"ש. ענין ב' הפכים הם מצד שני ההפכים של בנ"י. מצד אחד הם הזכיות הנרשמים נותנת זמירות כל הלילה. אבל מצד השני הם העבירות צועקת ובוכה בקול מר. והנה מחמת הפגם אשר שם גדול מאד הנה בעוה"ר זה הי' כח של העובדי כוכבים לבא בהיכל כנ"ל וזה גלות השכינ' שהקדושה העליונה בעוה"ר ירדה ויש להם יד להחיצוני' ע"י הפגם לשלוט חלילה ועי"כ באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך כי מצאו שם יד לשלוט בעוה"ר כנ"ל זינא בתר זינא. והנה זהו שאמה"כ משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח כו' זכור עדתך כו' הר ציון זה שכנת בו. נקודת ציון היא בית ק"ק זה שכנת בו. והנה עתה שאגו צורריך בקרב מועדיך במקום הזה הכל ע"י פגם העבירות שהיו כתובים שם לכן שרפו כל מועדי אל בארץ בשליטתם הנ"ל. וז"ש זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך. הלב הוא הבהמ"ק כמובא במד"ר לכך מר מאד כי שם מגיע הפגם. והנה כן גם בהמצות אמה"כ כי מגיעים עד הלב זה בהמ"ק כמבואר בתפלת שלמה המע"ה כל תפלה וכל תחנה כו' והתפלל אליך אל הבית הזה וכל אשר ידע את נגעי לבבו ע"ש. וז"ש הכתוב והיו הדברים האלה על לבבך. פי' שכל המצות יהיו על לבבך זה בהמ"ק שכולם כאחד יהיו כתובים שם. וכן יעקב אבינו ע"ה כשהגיע למקום בהמ"ק נאמר וייקץ יעקב משנתו שכל התורה והמשנה שלו מצא שם בלי שום חסרון שהי' עולה לגבוה וזהו שהקיץ המשנה שלו ויאמר אכן ישה' במקום הזה עפ"י התורה והמשנה שלי ואנכי לא ידעתי עי"כ וישא יעקב את רגליו. וה' הטוב רגלי חסידיו ישמור א"ס: