קוּמָ֣ה יְ֭הוָה לִמְנוּחָתֶ֑ךָ אַ֝תָּ֗ה וַאֲר֥וֹן עֻזֶּֽךָ׃
דברי הימים ב
וְעַתָּ֗ה קוּמָ֞ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהִים֙ לְֽנוּחֶ֔ךָ אַתָּ֖ה וַאֲר֣וֹן עֻזֶּ֑ךָ כֹּהֲנֶ֜יךָ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהִים֙ יִלְבְּשׁ֣וּ תְשׁוּעָ֔ה וַחֲסִידֶ֖יךָ יִשְׂמְח֥וּ בַטּֽוֹב׃
דברי הימים ב
יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים אַל־תָּשֵׁ֖ב פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶ֑ךָ זׇכְרָ֕ה לְחַֽסְדֵ֖י דָּוִ֥יד עַבְדֶּֽךָ׃ {פ}
תפארת שלמה
ועל ראשי יהי' תמים נר מצוה ואור תורה. קומה ד' למנוחתך כו'. הנ"ל דהנה כבר נתבאר פי' הפ' אל יתהלל חכם בחכמתו וכו' כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי. הכוונה בלשון ידיעה הוא היחוד כנודע. ור"ל שאין להתהלל בחכמתו שהוא לכבוד עצמו דורש. וכן בגבורתו שהוא לעצמו. אך בזאת יתהלל המתהלל שכל חכמתו וגבורתו הוא רק לכוונת הש"י ב"ה ליחדא שמא דקוב"ה ושכינתי' בחכמתו ולימודו לשמה לשם ה'. וזה השכל וידוע אותי לגרום היחוד והשפע בכל העולמות כי אני ד' עושה חסד ומשפט וצדקה בארץ. ורק באלה חפצתי נאום ד'. וזה הוא הרמז פקודי ד' ישרי"ם משמחי לב ר"ת יה"א שמ"י' רב"א מבר"ך שהכוונה בפקודי ד' מוסב הכל עד"ז שיתגדל ויתקדש שמו ית' במהרה לאוקמי שכינתא מעפרא. וז"ש ויהי אור שהוא אור תורה אמרו רז"ל זהו אורו של משיח כי עד"ז הוא כל עסק התורה שצריך לכוון בה. וזה הפי' שאנו מבקשים זאת ועל ראשי יהיו תמים עיקר הנר של המצוה והאור של התורה יגרום שיהי' במהרה קומה ד' למנוחתך בקץ הגאולה והיחוד עולמים. ובזה קח נא אל את ברכתי כנכון: