בִּיבֹ֤שׁ קְצִירָהּ֙ תִּשָּׁבַ֔רְנָה נָשִׁ֕ים בָּא֖וֹת מְאִיר֣וֹת אוֹתָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א עַם־בִּינוֹת֙ ה֔וּא עַל־כֵּן֙ לֹֽא־יְרַחֲמֶ֣נּוּ עֹשֵׂ֔הוּ וְיֹצְר֖וֹ לֹ֥א יְחֻנֶּֽנּוּ׃ (ס)
שו"ת במראה הבזק חלק שלישי
לקהילה יהודית בגולה מותר לקבל תקציבים מן השלטון המקומי1הכסף של השלטון המקומי שייך לו מצד "דינא דמלכותא דינא", ועיין בבא קמא קיג ע"ב ושו"ע חו"מ סי' שסט., ואדרבא, מצוה איכא2להציל מידם, וכעין ע"ז דף יג ע"א, וראה "דעת כהן" סי' קלב, המציין שראוי לערוך את הבקשה באופן שיתן כבוד לישראל, כלומר לדרוש את המגיע להם כחוק, ולא בדרך תחנונים.
ועיין שו"ת "אגרות משה" (חו"מ ח"ב סי' עז) שלא לנקוט בהקשר זה מעשים קיצוניים, כגון פנייה לבתי-משפט כנגד השלטון, כי זה יעורר את איבת הגויים כלפי ישראל.. היה מקום לפקפק מצד: "ביבש קצירה תשברנה" (ישעיהו כז, יא), שמכאן לומדת הגמרא בבבא בתרא דף י ע"ב, שלא לקבל צדקב משלטון גוי3עיין רמב"ם (הל' מתנות עניים פ"ח ה"י), ושו"ע (יו"ד סי' רנד סעיף ב)., כי זה מרבה זכותם ומאריך הגלות4רש"י שם וט"ז (שו"ע יו"ד סי' רנד ס"ק ב).. ואולם יש להתיר בשופי מכמה צדדים, וביניהם:
ועיין שו"ת "אגרות משה" (חו"מ ח"ב סי' עז) שלא לנקוט בהקשר זה מעשים קיצוניים, כגון פנייה לבתי-משפט כנגד השלטון, כי זה יעורר את איבת הגויים כלפי ישראל.. היה מקום לפקפק מצד: "ביבש קצירה תשברנה" (ישעיהו כז, יא), שמכאן לומדת הגמרא בבבא בתרא דף י ע"ב, שלא לקבל צדקב משלטון גוי3עיין רמב"ם (הל' מתנות עניים פ"ח ה"י), ושו"ע (יו"ד סי' רנד סעיף ב)., כי זה מרבה זכותם ומאריך הגלות4רש"י שם וט"ז (שו"ע יו"ד סי' רנד ס"ק ב).. ואולם יש להתיר בשופי מכמה צדדים, וביניהם: