שו"ת על משלי כה:יא

תַּפּוּחֵ֣י זָ֭הָב בְּמַשְׂכִּיּ֥וֹת כָּ֑סֶף דָּ֝בָ֗ר דָּבֻ֥ר עַל־אָפְנָֽיו׃

שו"ת רב פעלים

אך עכ"ז אותו החכם שאמר לכם שנכון לכתוב פסוק ודברתי על הנביאים יפה דבר ולאו משום איסורא ומדינא הוא אלא משום שזה הפסוק יש לו שייכות עם ההפטרות שהם דברי הנביאים יותר מאותם פסוקים של וזאת התורה וכו' אלה העדות וכו' כי אותם הפסוקים יש להם שייכות עם חמשה חומשי תורה ודברי החכם הנז' בזה המה יבואו נכון ע"ד מה שאמר הכתוב במשלי כ"ה תפוחי זהב במשניות כסף דבר דבור על אופניו שהוא ר"ל כמו תפותי זהב חקוקים על מכסה של כסף שהוא דבר מפואר כן הוא דבר המדובר על איפניו דהיינו דבר הראוי לעניינו וחוזר אליו כאופן העגלה המתגלגל וחוזר למקומו וכנז' במצודות כן הפסוק ודברתי על הנביאים הוא דבר נאה ומתקבל לכתבו על ההפטרות יותר מן פסוק וזאת התורה אשר שם משה וכו' אלה העדות וכו' מפני כי זה הפסוק יש לו שייכות לזה יותר ועל כן אם בא אדם לכתחילה לכתיב ספר ההפטרות ודאי מלמדין אותו לכתוב פסוק ודברתי על הנביאים כמ"ש החכם הנז' אבל אם כבר כתב אותם פסוקים של וזאת התורה וכו' ואלה העדות הא ודאי דאין אומרים לו לעקרם או לגנוז היריעה ולהחליפה בעבור זה כיון דאין בזה ענין איסיר וחשש מדינא כלל ועיקר והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אכי"ר:
שאל רבBookmarkShareCopy