תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Responsa על דברים לב:47

איגרות הרמב"ם

אברך את ה' אשר יעצני ובדרך אמת הנחני חסדיו אזכיר כעל כל אשר גמלני יסר יסרני ולמות לא נתנני בימינו אחזני ובצל ידו החביאני מסבלות הגלגל הוציאני ומתהפוכותיו הצילני בכור הזמן צרפני ומשחרות הילדות הלבינני ומתשובותיו (צ''ל וממשובותיו) הבדילני ממלחמת יצרי השקיטני ויגער בנחש השיאני ומתוק הטעימני ומעפר הקימני ועם נדיבים הושיבני הימים הורוני והנסיון השכילני והזמן הוכיחני ועד כה ברכני והחייני מזולתי הבינני ובין טוב לרע הבחינני אשר בידו קצי הודיעני ולא אדע מתי ומה חדל אני ולכן אהבתו העירני לצוות הילדים אשר חנני לשמור דרך ה' ולהורותם מאשר הורני ולהורישם אשר הורישני בטרם יקראני וכבודו יאספני שמעוני בני ברוכים אתם לה' עושה שמים וארץ ברכות שמים מעל ברכות תהום רובצת תחת ברכות שדים ורחם חזקו והיו לאנשים יראו את ה' אלקי אביכם אלקי אברהם יצחק ויעקב ועבדוהו בלבב שלם מאהבה כי היראה מביאה הזריזות מן החטא והאהבה מביאה זריזות למצות דעו כי הכל יביא במשפט על גלוי ועל נעלם על טוב ועל רע המטיב פעלו יטיבו לו בעולם הזה רואיו יפארוהו ויודעיו יאשרוהו ובהמלא מספר ימיו בהפרדו מבני אדם ישמח על כשרון פעלו ויתנחם ולא ידאג מאד למות כי לא ידאג לעונש אבל יצפה לגמול טוב לראות בטוב הצפון ליראי ה' וביתו יהיה נכון עד עולם והמשחית דרכו וירדוף הרע הרע ירדפהו וישיגהו וישחית מעשיו רואיו יעקשו עליו פיהם וילוזו שפתותיהם ובמותו בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל כי בחושך ילך ובחושך שמו יכוסה וישען על ביתו ולא יעמוד אחלי לפניכם תכירו יתרון האור מן החשך ומאסו במות וברע ובחרו בחיים ובטוב כי הרשות נתונה לכם הנהיגו עצמכם במדות הטובות כי טבע האדם תלוי במנהג והמנהג יוקבע בטבע דעו כי שלמות הגוף קודם לשלמות הנפש והוא כמפתח הפותח טרקלין ולכן עיקר כוונת מוסר על שלמות גופכס ותקון מדותיכם לפתוח לפניכם דלתות שמים תתנהגו בכבדות ובכבודות חדלו לכם מחברת הקלים ומישיבת הרחובות ומשחוק הבחורים כי משם יצא פרי רע המצאו תמיד בין כבירים וחכמים אך בענוה ובהכנעה ובשפל המקומות והטו ראשיכם ופתחו אזני לבכם לשמוע ולהאזין דבריהם ומה יגנו ומה ישבחו שקלו הענינים קצתם עם קצתם ואז תשכילו שמרו פיכה ולשונכם מהעתיר דברים לפניהם כלכלו דבריכם במשפט כי בהרבות דבריכם ירבו טענותיכם (טעותיכם) ואל תתהדרו ותתגאו לפניהם ואל תבושו לשאול הנעלם מכם אך בעת ראוי ובלשון ראוי חשבו ושקלו הדבר טרם תוציאוהו מפיכם כי לא תוכלו להשיבו אהבו החכמה בקשוה ככסף וכמטמונים תחפשוה הסתופפו בבתי החכמים הלומדים והמלמדים שם יהיה טיולכם והתענגו שם בשמוע החכמות והמוסרים והחדושים ופלפולי התלמידים קנאו ליודעים ובזו בלבבכם הגלמים כאשר תשאלו או תענו דבר אל תמהרו ואל תבהלו ואל תצעקו ואל תדברו בלעגי שפה דברו במבחר הלשון בצחות השפה בקול נחת בכיון הענינים כמבקש ללמוד ומחפש האמת ולא כמריב ומבקש לנצוח עמדו שם ברצונכם והתבוננו להוציא משם תועלת ואז ינעם לכם ויקל עליכם ואם תשלחו לבכם אנה ואנה [ואל] תפסידו הקרן בעמדכם כי לא תלמדו ויכבד עליכם המסגר המחלה הגוף ובצאתכם דעו מה תוליכו לבתיכם תקוהו במוחכם וצורררהו בלבבכם למדו בבחרותכם באכלכם הכנת זולתכם בעוד לבכם פנוי טרם ימלא מתשבות ונת המזכיר יחלש כי יבוא עת שתרצו ולא תוכלו ואפילו מה שתוכלו תתיגעו עם מעט תועלת כי לא ירדוף הלב את הפה ואפילו במה שירדפהו לא יחזיקהו כי ישכחהו הנה מוסרי בידכם מסור יש בו תועלת רב בלמוד לחזק האמת ולישב הדעת ולהסיר המבוכה כאשר תמצאו כתוב עמוק ומאמר נבוך בחורה או בנביאים או בחפרי החכמים אשר לא תבינוהו ולא תדעו מסתרו ונראה כסותר פנות התורה או דברי הבאי אל תזוזו מאמונתכם ואל יתבלבל שכלכם, עמדו בחזקתכם והפחיתות ההוא חשבוהו בכם כי לא דבר רק הוא מכם (דברים ל''ב מ''ז) הניחוהו בקרן זוית ואל תשקצו כל אמונתכם על חסרון הבנת דבר חכמה אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה אהבו האמת והצדק ובהם תדבקון כי תצליחו בהם ההצלחה ההיא נבונה על צור החלמיש שנאו השקר והעול ואל תתאוו למטעמותיהם כי הוא כבונה על החול וקראו עליו אמור אל תחי טפל ויפול לכן ינעם לכם האמת והצדק שנראה שתפסידו בו יותר מן השקר והעול שנראה שתרויחו בו וכן אמר החכם במוסרו אמת קנה ואל תמכור דעו כי האמת והצדק הם תכשיטי הנפש ונותנים גבורה ובטח ונצח לגוף ולא מצאתי רפואה לרכות הלבב כהרכבת האמת והצדק ולא הבטיחוני אחוזת מרעים ועשתרות קרנים ושלח ושריון ככובע האמת ומגן הצדק והיה ביום הנחילי אתכם את אשר הנחילני הבורא אנחילכם הנאמנות אשר בו הקנני הבורא החיל הזה כי במקלי עברתי להרויח לחם התמיד ונסכו והנה ברכני ה' עד כה והנאמנות הכניסני במקום שלא הכניסוני קרובי וירשתי מה שלא הורישוני אבותי והמשילני על גדולים וטובים ממנו והצלחתי והועלתי לי ולזולתי לכן הזהרו בו אפילו במה שלא הזהירה תורה אשר תדרוש שלומו עמדו בדבורכם אל יכבד בעיניכם שטר ועדים וקנין על הבטחת הדבר גלוי ונסתר בטלו ומאנו במודעי מרמות ומזמות ודקדוקים ועמוקים עקשיות וקושיות ודתות תחתיות הוי לבונה ביתו עליהם כי בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל תחיו בתמות ובתמימות ובנקיות ואל תגעו בשל זולתכס דבר קטן וגדול ואל תטעמו מאומה ממה שאינו שלכם ברור ומוחזק ברחו מן הספקות והעמידום בחזקת זולתכם דעו כי טעימת הדמאי גורמת ליגע מן הודאי והמעט להרבה והנסתר לנגלה עד שיוחזק לעקש כפרן גנב וגזלן ברחו מפניו הקונה ממנו אל ישמח והמוכר אל יתאבל יבוש בחייו יכלם במותו כל זה ראיתי ונתון אל לבי מי שיהר חשש ילד קש והזורע לצדקה קוצר לפי חסד התיחסו במוסרכם והסתפקו בנאמנותכם כי אין יחס כמוסר ואין ירושה כנאמנות קרבו הרחוקים השחו לקטנים האירו פניכם לשפלים רחמו על האביונים והעלובים שמחום בשמחתכם והפקידום בחגיכם ובמועדיכם כיד ה' הטובה עליכם והזהרו שלא יבושו ויחורו פניהם בסבת מתנותיכם אל תחדלו להטיב לכל אשר תוכלו והזהרו למי שיהיה מאסו הבטלה וגעלו השלוה כי הם סבה להשחתת הגוף ולמחסור ולשעמום ולפטפוט ולעקשות פה ולזות שפתים וסולם לשטן ולעובדיו והיא היא העצלה המנולה וכל עצב יהיה מותר אל תשקצו את נפשותיכם במחלוקת המכלה הגוף והנפש והממון ומה נשאר עוד ראיתי לבנים השחירו ופחות נפחתו ומשפחות נספחו ושרים הוסרו מגדולתם ועירות גדולות נתערערו וקיבוצים נפרדו וחסידים נפסדו ואנשי אמונה אבדו ונכבדים נקלו ונתבזו בסבת המחלקת נביאים נבאו וחכמים חכמו ופילוסופים חפשו ויספו לספר רעת המחלקת ולא הגיעו לתכליתה לכן שנאו אותו ונוסו מפניו והתרחקו מכל אוהביו וגואליו ורעיו וגם אל כל שאר בשרכם אוהב מדינים התנכרו ורחקו וקרבתם פן תספו בכל חטאתם התפארו בסבל כי הוא הגבורה הישרה והנצחון האמתי כי בבקשכם הנקמה שמא לא תשיגוה ותחלו לבכם בתוחלת ממושכה ושמא תוסיפו על בשתכם חרפה כגולל אבן אליו תשוב אם תשיגוה הנה חטאתם לה' ודעו את אשר תמצא אתכם שנאה לב נוקם בלבול השכל טרוד שנה בלבול פעולה גלוי מומים וא"כ יולדוהו שוני פנים והלחשים אבדן הנפש קנאה אוכלת עכירות פמליא לומר לאחרים חוטא ומחטיא חרטה באחרית לכן תכירו מעלת הסבל והייתם קדושים בעיר אויביכם והתקדשתם ויתחרטו מזיקיכם ותגדל נפשיכם בעיניהם וישובו ויטיבו לבם אם הם אנשי לבב ואם הם אנשי בליעל יכאבו ויצר להם על אשר לא תתבזו עמהם לעשות כמוהם ותמלכו עליהם בכתר המוסר תתנהגו בענוה כי הוא סלם לעלות המעלות הרמות ועמה לא תצטרכו לסבל דעו כי אין עדי כענוה הנה רבן של נביאים לא נתיחס על כל מדותיו כמו על הענוה שימו מחסום לפיכם ורסן ללשונכם דעו כי מעלת הדבור חנן האל באדם באהבתו אותו על כל הברואים נחמד להשכיל וטוב להודות לו ולרוממו ולספר נפלאותיו ולכן לא יתכן להמיר טוב ברע ולדבר נבלה ושקר ורכלות והבאי כי הוא עון פלולי ושעבדו החומר לשכל כלומר הגוף לנפש כי שעבודו הוא חירותכם בזה ובבא לכן זממו אל תפיקו כהפיק מאוייו יוסיף לבקשו ולא ישבע עד שישתוקק למה שלא ישיג ויאבד עמו חלק אלקי ואם ימשול השכל וישתעבד הגוף ויכנע לא יבקש רק הצריך וישבע מן המעט ויקוץ המותר וינעם בחיים ויתנחם במות אכלו כדי שתחיו והיותר תחרימום אל תאמינו שרוב המאכל והמשתה יגדיל הגוף וירבה השכל כשק המתמלא מן המושם לתוכו כי הוא ההפך באכול מעט יש כח באצטומכא לקבלו ובחום הטבעי לעכלו אז יגדל ויבריא ודעתו יתישב ואם יאכל יותר מדאי האצטומכא לא יקבלנו והחום הטבעי לא יעכלנו נכחו יצא פגול הוא לא ירצה גופו ירזה ושכלו יתבזה וכיסו יתרוקן הזהרו שלא תאכלו עד אשר תעכלו כי הוא הפסד הגוף והכיס כי הוא סבת רוב תחלואים ועמלו טרם שתאכלו ותנוחו אחר שתאכלו אל תאכלו בבהלה כבעלי בולמוס אל תמלאו פיכם בלוגמא כי תסיג חברתה שנאו המאכלים המזיקים כאשר ישנא איש את רעהו השונאו ומבקש המיתו אל תאכלו בדרכים ואל תאכלו כעכברים כי אם לשעות הקבועות ובבתיכם המנעו מהתמיד סעודות עם הבחורים דעו כי בסעודות הקבוצים יודע תרבות האדם אם טוב ואם רע והרבה פעמים חזרתי רעב וצמא בביתי מיראת בראותי חרפת זולתי הזהרו מן היין המשחית עצומים ומבזה הנכבדים ומה טוב בעיני צואת יהונדב בן רכב לבניו אמנם אני לא אצונו כי לא התנהגתי אתכם מתחלת בריאתכם אך שברו כחו במים ושתוהו דרך מזון ולא דרך תענוג ראו כי לא לחנם נכתב גנות נח הצדיק כי אם ליקח מוסר דעו כי ההוצאה מתחלקת לארבעה חלקים ריוח הפסד מאוס כבוד ריוח הוא גמילות חסדים שתאכלו הרוח והקרן קימת הפסד הוא השחוק שמפסיד בו אדם מעותיו כבודו ובטול ימיו ואם ירויח קורי עכביש יארוג ואשם הוא אשם אשם מאוס הוא מה שנאכל כבוד הוא שמלתו לעורר לכן לבשו כדי השגתכם אכלו פחות מהשגתכם רק כדי מחיתכם מאסו השחוק והתרחקו מן השוחקים זרעו לצדקה יותר מכדי השגתכם וקצרו לפי חסד ראו חיים עם חברתכם ואשת נעוריכם ואל תגעו בשל זולתכם כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה חשבו כאשר הייתם בתיבת נח ותתנחמו ואף בשלכם בסדר ובמשפט להעמיד זרע ולהתמיד הבריאות הנה האש היושב עליו יכוה והמשכיל יתחמם נגדו ויגע בו לעת הצורך ויקבל ממנו תועלת הניחו לרצון שירדפכם ואתה לא תרדפוהו כבדו את נשיכם כי הם כבודכם אל תרפו מהם מוסר ולא תמשילום עליכם כבודם פנימה בהמעט ראיתם ימעט הזיקם אל תגלו להם מסתורי לבכם עבדו אוהביכם וקרוביכם כגופכם ומאודכם כיד ה' הטובה עליכם רק השמרו לכם מאד פן תעבדון בנפשכם כו הוא חלק אלהי:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא