שו"ת על יחזקאל כט:יג

מכתבו מן ריש ירחא הגיעני. והנה הקשה על הפוסקים המתירים גר מצרי ואף שנתן הכתוב קצבה (יחזקאל כ״ט:י״ג) מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים כתב הסמ"ג בשם רבינו שמשון שנבוכדנצר חזר ובלבלם. ועל זה הקשה מעלתו איך אפשר שיחזקאל ניבא להשיב שבות מצרים מקץ מ' שנה יהיה כוונתו על בלבול של סנחריב והרי הוא ניבא בנבואה זו על גלותם של מצרים ועל שיבת שבותם מקץ מ' שנה ואיך יהיה כוונתו על סנחריב שהיה בימי חזקיה יותר ממאה שנה קודם גלות צדקיה שאז היתה נבואתו של יחזקאל בגולה אלא על כרחך יחזקאל על גלותם ע"י נ"נ ניבא ועל זה אמר שישובו מקץ מ' שנה, זהו תורף קושייתו בקיצור. וכתב שהקשה קושיא זו לחכמים גדולים ולא מצחו מענה ולכן מסיק מעלתו לדינא לדחות דברי הרמב"ם שהתיר גר המצרי: הנה ידע מעלתו שלא לדחות דברי הרמב"ם בא אלא לדחות גדול התנאים ר' עקיבא שהוא המתיר בתוספתא גר מצרי והתיר למנימין גר מצרי מטעם שבא סנחריב ובלבל האומות ורבותינו בעלי התוס' ביבמות דף ע"ו ע"ב כתבו שר' עקיבא לא אסיק אדעתיה שנתן הכתוב קצבה לגלות מצרים:

ואני אומר כי קשה הדבר שיתעלם מר' עקיבא נבואה שלימה ביחזקאל. ואני עפר תחת כפות רגלי בעלי התוס' ואלמוד זכות על ר' עקיבא ולא נעלם ממנו שום דבר ור' יהושע שאסר גר מצרי מטעם שנתן הכתוב קצבה לגלותם ור"ע שהתיר בהא פליגי, דר"ע סבר שסנחריב בלבל כל האומות וגם את מצרים בלבל והושיב אחרים תחתיהם ואותן אחרים שנתיישבו במצרים הם שוב נקראו אח"כ בכתוב מצרים על שם מקומם ועליהם שוב ניבא יחזקאל שיגלה אותם נבוכדנצר וישובו מקץ מ' שנה אבל הראשונים שבלבל סנחריב לא שבו שוב ולכן התיר את גר המצרי אבל ר' יהושע סבר שמצרים לא בלבל סנחריב כלל רק נבוכדנצר הוא שבלבלם ועליהם ניבא יחזקאל שישובו מקץ מ' שנה והרי שבו ונשארו בקביעותם ואסורים עד שלשה דורות: