כֹּֽה־אָמַ֧ר יְהוָ֛ה גֹּאַלְךָ֖ קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מְלַמֶּדְךָ֣ לְהוֹעִ֔יל מַדְרִֽיכֲךָ֖ בְּדֶ֥רֶךְ תֵּלֵֽךְ׃
מלמד להועיל חלק א
תשובה:
דברי ההג"מ מבוארין אם נעיין ברמב"ם דפוס וויניציא משנת ש"י. דשם איתא ברמב"ם גם בברכה ראשונה הסיום נותן התורה ועל זה כתב ההג"מ אבל רש"י פירש שחותם המלמד וכו'. והמדפיסים המאוחרים שראו בסידורים שברכה ראשונה מסיימת המלמד תורה לעמו ישראל הגיהו גם ברמב"ם כן וכיון שדברי הג"מ אינם מובנים אלא אסיום נותן התורה ע"כ הציגו הציון על הברכה השנייה שמסיימת נותן התורה. וראיה ברורה שעיקר הנוסחא ברמב"ם הוא גם בברכה ראשונה נותן התורה ולא המלמד תורה לעמו ישראל יש להביא מתשובות הרמב"ם הנדפסים בספר פאר הדור תשובה ק'. דשם כתב הרמב"ם דהסיום המלמד תורה לעמו ישראל אינו נכון, כי הש"י אינו מלמד תורה אלא הבדילנו מן העמים ונתן לנו תורתו, וקיום המצות צריך להיות מצדנו כי יש לנו הבחירה לקיים רצון הבורא.*אמנם מקרא מלא דבר הכתוב: אני ה' אלדיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך (ישעיה מח, יז) וצ"ע בדברי הרמב"ם ז"ל אלו, אא"ק. גם הרא"ש והטור ותר"י מביאים הדיעה דיש לסיים גם ברכה הראשונה נותן התורה. ומ"מ הלכה הוא דמסיימין המלמד תורה לעמו ישראל. עי' שו"ת הגאונים מן הגניזה ח"א 126 וח"ב 116.
דברי ההג"מ מבוארין אם נעיין ברמב"ם דפוס וויניציא משנת ש"י. דשם איתא ברמב"ם גם בברכה ראשונה הסיום נותן התורה ועל זה כתב ההג"מ אבל רש"י פירש שחותם המלמד וכו'. והמדפיסים המאוחרים שראו בסידורים שברכה ראשונה מסיימת המלמד תורה לעמו ישראל הגיהו גם ברמב"ם כן וכיון שדברי הג"מ אינם מובנים אלא אסיום נותן התורה ע"כ הציגו הציון על הברכה השנייה שמסיימת נותן התורה. וראיה ברורה שעיקר הנוסחא ברמב"ם הוא גם בברכה ראשונה נותן התורה ולא המלמד תורה לעמו ישראל יש להביא מתשובות הרמב"ם הנדפסים בספר פאר הדור תשובה ק'. דשם כתב הרמב"ם דהסיום המלמד תורה לעמו ישראל אינו נכון, כי הש"י אינו מלמד תורה אלא הבדילנו מן העמים ונתן לנו תורתו, וקיום המצות צריך להיות מצדנו כי יש לנו הבחירה לקיים רצון הבורא.*אמנם מקרא מלא דבר הכתוב: אני ה' אלדיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך (ישעיה מח, יז) וצ"ע בדברי הרמב"ם ז"ל אלו, אא"ק. גם הרא"ש והטור ותר"י מביאים הדיעה דיש לסיים גם ברכה הראשונה נותן התורה. ומ"מ הלכה הוא דמסיימין המלמד תורה לעמו ישראל. עי' שו"ת הגאונים מן הגניזה ח"א 126 וח"ב 116.