שו"ת על עמוס ב:ד

כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה עַל־שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְעַל־אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ עַֽל־מָאֳסָ֞ם אֶת־תּוֹרַ֣ת יְהוָ֗ה וְחֻקָּיו֙ לֹ֣א שָׁמָ֔רוּ וַיַּתְעוּם֙ כִּזְבֵיהֶ֔ם אֲשֶׁר־הָלְכ֥וּ אֲבוֹתָ֖ם אַחֲרֵיהֶֽם׃

תשובות מהר"ם

שאלה וששאלת אם הלכה כאנשי יהודה או כאנשי גליל איני כדאי להכריע בזה כי דבר זה נפתח בגדולים ורבו מחלוקות בדבר זה אמנם מנהגינו לפסוק בכל דבר כדברי רבי' אלפסי בדבר שלא נחלקו עליו התוס' אמנם איני זוכר בשום דבר שהתוס' חלוקי' עליו כי כל דרכיו משפט צדק וכ"ש בנדון הזה שהתוס' פסקו בהדי' כמותו הלכה כאנשי גליל. ואין להביא ראיה ממנהג עירכם שיש בני אדם שנים ושלשה שכתבו לנשותיהן שכל זמן שתהי' רוצי' לישב כך באלמנות חיות להתחזק בכל נכסיהם זה אינו ראי' כלל שנהגתם כאנשי יהודה מדהוצרכו לכתוב כך חדא וכי מפני שכתבו כך ליפות את כוחה בעלמא נביא ראי' מזה ועוד אפי' לאנשי גליל מועיל מה שכתב לה כך דאנשי גליל נהי דניזונת בע"כ של היתומי' ואין יכולי' לסלקה בכתו' מ"מ אין מחזיקי' אותה בכל הנכסי' לכך אהני בכל מה שכותב לה כך דלכתחלה מחזקי' לה בכל הנכסי' לישא ולתת בהן ואי לא כתב לה לא יהיבנן בידה אלא כדי מזון שלשים יום כל שעה ושעה מל' לל' כדפי' פ' אלמנה ניזונית. ועוד דאטו כולי נשי הדין גמירא דידעי דלא יכלו לסלקן בע"כ מה שלא מיחו הנשים לפי שהי' סוברות דדניא הכי.
שאל רבBookmarkShareCopy

תשובות מהר"ם

וששאלת אם הלכה כאנשי יהודה או כאנשי גליל (כתו' נ"ב ע"ב ונ"ד ע"א) איני כדאי להכריע בזה כי דבר זה נפתח בגדולים ורבו מחלוקת בדבר זה אמנם מנהגי לפסוק בכל דבר כדברי רב אלפס בדבר שלא נחלקו עליו התוס' כי כל דרכיו משפט וצדק כ"ש בנדון זה שהתוס' פסקו בהדי' כמותו דהלכה כאנשי גליל.
שאל רבBookmarkShareCopy