Responsa על שמות 25:23
נודע ביהודה מהדורא קמא
ואם יאמר מע"ל: שהדל"ת והיו"ד אין בהם קדושת השם- רק השי"ן- וכדעת התוס' במנחות דף הנ"ל, ד"ה: 'אלו תפילין וכו'248 תוספות מסכת מנחות דף לה: ד"ה אלו
אלו תפילין שבראש - פי' בקונטרס שכתוב עליהן רוב השם שי"ן ודלי"ת. ונראה, דדלי"ת ויו"ד שברצועות לאו אותיות גמורות הן ולא חשיבי מן השם של שדי, מדחשיב להו לעיל. ובריש פ' בתרא דמגילה (דף כו: ושם) תשמישי קדושה, ולא הן עצמן קדושין.
‘This refers to the Tefillin on the Head’. The Notator (Rashi) explained that this is because the majority of God’s name (Shaddai) is found, mainly the shin and the daled (see note 246). It seems that the letters daled and yod that are made from the tefillin straps are not ‘complete letters’, nor are they part of the appellation of God’s Shaddai name, as was just mentioned above. In the last chapter of tractate Megilla (26a) they are considered accoutrements of ‘holiness’ (uniqueness), but are not themselves sanctified.
ובשום דוכתא לא קרי להו כי אם 'קשר של תפילין'. עוד אמרינן בפ' במה מדליקין (שבת דף כח:) "לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד. למאי הילכתא? אילימא כו' אלא, לעורות. והאמר אביי: שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני? פירוש, ופשיטא, דצריך בהמה טהורה- ומסיק- אלא לרצועות. משמע: דד' ויו"ד לא חשיבי אותיות.
In no place is it called anything but the ‘knot of the tefillin’. It was also said in tractate Shabbat in the chapter entitled ‘With What May One light?' (p. 28b): “The only thing permitted for ritual purpose (Lit. ‘heavenly work’) are things made from the hides of ritually pure animals. How does this apply in ritual law? If one supposes….” except for hides. Did not Abayay state: The shin of the tefillin is an ancient Mosaic tradition? Meaning, it is obvious that it necessitates the uswe of ritually pure animal hides?- and the Talmud concludes that this applies to the tefillin straps. This means that the daled and the yod are not considered ‘letters’ .
וה"ר יעקב דאורלינ"ש מסופק אם צריך לחלוץ תפילין של יד כשנכנס לבית הכסא, דשמא כיון דמחופות עור לא צריך, דלא אסרו אלא תפילין של ראש שכתוב שי"ן בעור.
Rabbi Yaakov of Orleans (Jacob of Orléans (died September 3, 1189) was a noted Jewish scholar. Jacob was a tosafist in Orléans, France, who studied under Rabbenu Tam. He remained in Orléans until at least 1171, leaving at a later date to go to London, most likely to become a teacher. Jacob was killed during the antisemitic riots that swept through London during the coronation of King Richard) was unsure if one needed to remove one’s arm tefillin when going to the bathroom, as they are covered with hides, they may not have to, however, the head tefillin is removed because of the shin written on to the hide.
ויש עוד לפרש, דלכך קאמר ,אלו תפילין שבראש, משום דנראין יותר משל יד, דעל של יד אמרינן לקמן: לך ‘לאות’ ולא לאחרים לאות, מ"ר.
One can also interpret that it was for this reason that the Talmud stated ‘This refers to the head tefillin’, as they are the ones that are seen more often than the arm tefillin; as for the arm tefillin, we stated previously (Deut 6:9): ‘it shall be for you as a sign’- and not a sign for others. – From the words of our rabbis.'. א"כ, אין כאן שום אות רק השי"ן לבד- פשיטא שאין כאן משום מוחק, כמבואר ביו"ד סי' רע"ו סעיף יו"ד "שד משדי או צב מצבאות נמחקים".
אלו תפילין שבראש - פי' בקונטרס שכתוב עליהן רוב השם שי"ן ודלי"ת. ונראה, דדלי"ת ויו"ד שברצועות לאו אותיות גמורות הן ולא חשיבי מן השם של שדי, מדחשיב להו לעיל. ובריש פ' בתרא דמגילה (דף כו: ושם) תשמישי קדושה, ולא הן עצמן קדושין.
‘This refers to the Tefillin on the Head’. The Notator (Rashi) explained that this is because the majority of God’s name (Shaddai) is found, mainly the shin and the daled (see note 246). It seems that the letters daled and yod that are made from the tefillin straps are not ‘complete letters’, nor are they part of the appellation of God’s Shaddai name, as was just mentioned above. In the last chapter of tractate Megilla (26a) they are considered accoutrements of ‘holiness’ (uniqueness), but are not themselves sanctified.
ובשום דוכתא לא קרי להו כי אם 'קשר של תפילין'. עוד אמרינן בפ' במה מדליקין (שבת דף כח:) "לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד. למאי הילכתא? אילימא כו' אלא, לעורות. והאמר אביי: שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני? פירוש, ופשיטא, דצריך בהמה טהורה- ומסיק- אלא לרצועות. משמע: דד' ויו"ד לא חשיבי אותיות.
In no place is it called anything but the ‘knot of the tefillin’. It was also said in tractate Shabbat in the chapter entitled ‘With What May One light?' (p. 28b): “The only thing permitted for ritual purpose (Lit. ‘heavenly work’) are things made from the hides of ritually pure animals. How does this apply in ritual law? If one supposes….” except for hides. Did not Abayay state: The shin of the tefillin is an ancient Mosaic tradition? Meaning, it is obvious that it necessitates the uswe of ritually pure animal hides?- and the Talmud concludes that this applies to the tefillin straps. This means that the daled and the yod are not considered ‘letters’ .
וה"ר יעקב דאורלינ"ש מסופק אם צריך לחלוץ תפילין של יד כשנכנס לבית הכסא, דשמא כיון דמחופות עור לא צריך, דלא אסרו אלא תפילין של ראש שכתוב שי"ן בעור.
Rabbi Yaakov of Orleans (Jacob of Orléans (died September 3, 1189) was a noted Jewish scholar. Jacob was a tosafist in Orléans, France, who studied under Rabbenu Tam. He remained in Orléans until at least 1171, leaving at a later date to go to London, most likely to become a teacher. Jacob was killed during the antisemitic riots that swept through London during the coronation of King Richard) was unsure if one needed to remove one’s arm tefillin when going to the bathroom, as they are covered with hides, they may not have to, however, the head tefillin is removed because of the shin written on to the hide.
ויש עוד לפרש, דלכך קאמר ,אלו תפילין שבראש, משום דנראין יותר משל יד, דעל של יד אמרינן לקמן: לך ‘לאות’ ולא לאחרים לאות, מ"ר.
One can also interpret that it was for this reason that the Talmud stated ‘This refers to the head tefillin’, as they are the ones that are seen more often than the arm tefillin; as for the arm tefillin, we stated previously (Deut 6:9): ‘it shall be for you as a sign’- and not a sign for others. – From the words of our rabbis.'. א"כ, אין כאן שום אות רק השי"ן לבד- פשיטא שאין כאן משום מוחק, כמבואר ביו"ד סי' רע"ו סעיף יו"ד "שד משדי או צב מצבאות נמחקים".
Ask RabbiBookmarkShareCopy