בראשית א:כו ספרות בית שני: מדרשי פילון

וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃

מדרשי פילון

ובמדרש תדשא: "קניתי איש את ה', למה קראו כך? אלא לפי שנוצר מן האדם ומן אשתו ומן הקב"ה שלשה משלשה. הרוח והנפש מן המקום, והעצמות והגידין והמוח מן האיש, העור הבשר והדם מן האשה, הרי שלשה" (מדרש תדשא, ז). שאלת המדרש תדשא "למה קראו כך", היא מפני שקשה להבין את הלשון "קניתי איש את ה"', והמדרש תדשא דורש את ה' כמו "מאת ה"'261 במדרש הגדול, שמקורו מאמרו נעלם: "כלומר, מאת ה'"., ושלשה שותפין הן באדם, אביו ואמו והקב"ה. והוא הפירוש שנאמר בשם רבי עקיבא: "ר' ישמעאל שאל את ר' עקיבא, אמר לו, בשביל ששימשת את נחום איש גם זו כ"ב שנה, אכים ורקים מיעוטין אתים וגמים ריבויין, "את" דכתיב הכא מהו, אמר לו אילו נאמר קניתי איש ה' היה הדבר קשה, אלא "את ה"'. אמר להו כי לא דבר רק הוא מכם (דברים לב, מז), ואם רֵק - מכם הוא, שאין אתם יודעין לדורשו. אלא את ה', לשעבר אדם נברא מאדמה וחוה מן האדם, מיכן ואילך בצלמנו כדמותנו (בראשית א, כו), לא איש בלא אשה, לא אשה בלא איש, ולא שניהם בלא שכינה" (ב"ר כב, ב)262 ברש"י כאן: "את ה', עם ה', כשברא אותי ואת אישי הוא לבדו בראנו, אבל זה שותפים אנו עמו". ובפירוש הרא"מ: "שלשה שותפין יש באדם וכו'. ומהכרח המדרשות הללו הוצרך הרב לפרש את ה' - עם ה', ולא מן ה'".. וראה לבראשית ט, ד שו"ת בראשית ב, נט ביאור הקטע ממדרש תדשא, וצָרֵף לכאן.
שאל רבBookmarkShareCopy