וַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־יוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת־פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עוֹדְךָ֖ חָֽי׃
מדרשי פילון
פירוש כעין זה מציג פילון גם בנוגע ליוסף: "(יעקב) המתאַמֵן ביותר ואמיץ הלב, התפלא מאד, שאדם אשר צָף באמצע נהר החיים, לא נסחף מעולם בַּשֶטֶף, ובכוחו היה להתייצב בפני גלי ההון הרב, ולעמוד בפרץ חסר־גבול של תענוגים ולא להיגרר לסערה של תהילת שוא190 על חרדתו של יעקב, שמא נסחף יוסף בזרם ההון והכבוד במצרים, ראה דבריו ב"על חיי יוסף", רנד, רנח. וכשהעלה משה את עצמות יוסף, נאמר במכילתא (פתיחתא לפרשת בשלח) על קפדנותו של יוסף בשמירת המצוות במצרים ועשרת הדברות: "המונח בארון זה (=יוסף), קיים מה שכתוב בארון זה (=הלוחות)".. וכך לא יעקב מדַבֵּר אל יוסף, אלא רוח הקודש (מדברת) לכל אדם הבריא בגופו והשרוי בשפע עושר ואיננו נכנע לפניו כלל, (שנאמר) "כי אתה עודך חי" (בראשית מו, ל). פתגם מופלא הוא זה" (על שינוי השמות, ריד-רטו).