דברים כג:א ספרות בית שני: מדרשי פילון

במקום אחר דורש פילון את הפסוק שלפנינו, ובעיקר מדגיש את כפילות הלשון שבו: "ובכן, לאחר ש(אברהם) הכיר את ההבטחה, ואמר בלבבו¹⁹¹ ראה קולסון על אתר, עמ' 7־246 הע' 2. את הדברים מלאי הכבוד ויראת שמים, - אזי איש המעלה הרגיש שתי (רגָשות): את האמונה באלהים ואת חוסר האמונה בנברא¹⁹² ראה הפירוש השלישי בבראשית יז, ג שו"ת בראשית ג, מא, וכן יז, יז שו"ת בראשית ג, נה ובביאור.. וטבעי הוא, שביקש ואמר: "זה ישמעאל שיחיה לפניך" (בראשית יז, יח). והוא משתמש כהלכה בכל אחת מהמילים המובאות: "זה" "שיחיה" ו"לפניך". ומכיוון שלא מעט אנשים הוטעו על־ידי אותם ביטויים לעניינים אחרים, יש לעיין בדברַי: ישמעאל פירושו "שמיעה לאלהים". אלא ישנם השומעים לתורות האלהיות לטובתם, ויש (השומעים) לרעתם ול(רעת) האחרים. האם לא התבוננת בבלעם הקוסם? נאמר עליו "שומע אמרי אל ויודע דעת מעליון" (במדבר כד, טז). אלא מה הרוויח משמיעה זו או מידיעה זו, לאחר שבזדונו השתדל לנקר את העין המעולה של הנשמה, אשר רק היא לבדה נתחנכה לראות את האלהים?¹⁹³ כלומר "ישראל", שפילון כרגיל מפרשו "ישור אל". אכן, לא עלה הדבר בידו הודות לכוחו ועוזו של המושיע. לפיכך, כשטירוף דעתו מפלח בקרבו ומוכֶּה מכות לרוב, הוא גווע בין המוכים (ראה במדבר לא, ח), וזאת מכיוון שבתעתועי קוסמים זייף את הנבואה שלוּחת־האֵל. הצדיק התפלל, איפוא, כיאות ש"זה ישמעאל" רק יהא בריא, (להבדיל) מאלה שאינם שומעים באמונה להוראות המקודשות, ומשה אסר עליהם לחלוטין לבוא בקהל של המושל הכל (ראה דברים כג, א-ב)" (על שינוי השמות, רא-רד).