ספרי מצוות על דברים כג:יט

וְיֵרָאֶה לִי שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין כָּל הַפְּסוּלִין הָאֵלּוּ רְאוּיִין לַמִּזְבֵּחַ לְקָרְבָּן אִם עָבַר וְהִקְרִיבָן אֵינוֹ לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה לְפִי שֶׁלֹּא נִתְפָּרְשָׁה אַזְהָרָתָן. (דברים כג-יט) "אֲבָל אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר" כֶּלֶב אֲסוּרִין לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְהַמַּקְרִיב אֶחָד מֵהֶן אוֹ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד לוֹקֶה אַחַת שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג-יט) "לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב". וּמִפְּנֵי מָה לוֹקֶה אַחַת עַל שְׁנֵיהֶן מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּלָאו אֶחָד:

הזהירנו מהקריב אתנן זונה ומחיר כלב, והוא אמרו לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה'. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בו' מתמורה, ומי שהקריב שום דבר מהם עם היות הקרבן מהם פסול לוקה כדין מקריב בעל מום. (כי תצא, שם פ"ד):

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁהֻחְזַק שֶׁהָיָה שֶׁל אֲבוֹתָיו שֶׁל רְאוּבֵן, אֵין הַצִּבּוּר יְכוֹלִים לְהַחֲזִיק בּוֹ.