איוב ב:י מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סוטה, בבא בתרא ואבות דרבי נתן נוסח ב

הלכה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךְ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זָכַּיי כול׳. אֵימָתַי הָיָה אִיּוֹב. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְשֵׁם בַּר קַפָּרָא. בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה. הָדָא הִיא דִּכְתִיב אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ. וּכְתִיב אֶת עוּץ בְּכוֹרוֹ. רִבִּי אַבָּא אָמַר. בִּימֵי אָבִינוּ יַעֲקֹב. וְדִינָה הָיְתָה אִשְׁתּוֹ. הָדָא הִיא דִכְתִיב כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי. וּכְתִיב כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל. רִבִּי לֵוִי אָמַר. בִּימֵי הַשְּׁבָטִים הָיָה. הָדָא הִיא דִכְתִיב אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא אָמַר. בִּירִידָתָן לְמִצְרַיִם הָיָה וּבַעֲלִיָיתָן מֵת. מָשָׁל לְרוֹעֶה שֶׁבָּא זְאֵב וְנִזְדַּוֵוג לְצֹאנוֹ. מַה עָשָׂה. הֶעֱמִיד תַּיִישׁ אֶחָד לְנֶגְדּוֹ. הָדָא הִיא דִכְתִיב. יַסְגִּירֵנִי אֵל אֶל עֲוִיל וְעַל יְדֵי רְשָׁעִים יִרְטֵינִי. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אִיּוֹב מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הָיָה וּמִגְדוֹלֵי פַמִילִיָיא שֶׁלּוֹ הָיָה. הָדָא הִיא דִכְתִיב הַיָּרֵא אֶת דְּבַר יי וגו׳. וּכְתִיב בֵּיהּ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע. רִבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר. בִּימֵי שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים הָיָה. הָדָא הִיא דִכְתִיב הֵן אַתֶּם כּוּלְּכֶם חֲזִיתְם וְלָמָּה זֶה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ. חֲזִיתֶם מַעֲשֶׂה דוֹרִי. שֶׁהָיוּ נוֹטְלִין מַעֲשֵׂר בְּגָרְנוֹת. אָהַבְתָּ אֶתְנָן עַל כָּל גָּרְנוֹת דָגָן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. בִּימֵי מַלְכַת שְׁבָא הָיָה. שֶׁנֶּאֱמַר וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִקָּחֵם. רִבִּי נָתָן אָמַר. בִּימֵי כַּשְׂדִּים הָיָה. שֶׁנֶּאֱמַר כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אָמַר. בִּימֵי אֲחַשְׁוֶרוֹשׁ הָיָה. שֶׁנֶּאֱמַר יְבַקְּשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה. וּכְתִיב וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים כִּבְנוֹת אִיּוֹב. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. מֵעוֹלֵי גוֹלָה הָיָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מֵעוֹלֵי גוֹלָה הָיָה וְיִשְׂרָאֵל הָיָה. לְפוּם כֵּן רִבִּי יוֹחָנָן לָמַד מִמֶּנּוּ הִילְכוֹת אֶבֶל. וַיָּקָם אִיּוֹב וַיִקְרַע אֶת מְעִילוֹ. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִיכָּן שֶׁאָבֵל צָרִיךְ לִקְרוֹעַ מְעוּמָּד. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. הָיָה לִי בְעוֹלָמִי גוֹי אֶחָד צַדִּיק וְנָתַתִּי לוֹ שְׂכָרוֹ וּפְטָרְתִּיו מֵעוֹלָמִי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אִיּוֹב לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִחְיוֹת. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תַּמָּן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְשֵׁם בַּר קַפָּרָא. בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אֶלָּא הוּא הָיָה וִייסוּרִין לֹא הָיוּ. וְלָמָּה נִכְתְּבוּ עָלָיו. אֶלָּא לוֹמַר שֶׁאִילּוּלֵי בָאוּ עָלָיו הָיָה יָכוֹל לַעֲמוֹד בָּהֵן.

רבי נתן אומר איוב בימי מלכות שבא היה שנאמר (איוב א, טו) ותפל שבא ותקחם וחכמים אומרים איוב בימי כשדים היה שנאמר (איוב א, יז) כשדים שמו שלשה ראשים ויש אומרים איוב בימי יעקב היה ודינה בת יעקב נשא כתיב הכא (איוב ב, י) כדבר אחת הנבלות תדברי וכתיב התם (בראשית לד, ז) כי נבלה עשה בישראל וכולהו תנאי סבירא להו דאיוב מישראל הוה לבר מיש אומרים

(איוב ב, י) בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו אמר רבא בשפתיו לא חטא בלבו חטא מאי קאמר (איוב ט, כד) ארץ נתנה ביד רשע פני שופטיה יכסה אם לא איפו מי הוא אמר רבא בקש איוב להפוך קערה על פיה אמר ליה אביי לא דבר איוב אלא כנגד השטן