במדבר ב:יז מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי עירובין, תלמוד ירושלמי יומא, זבחים ומנחות

כֵּיצַד הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְהַלְּכִין בַּמִּדְבָּר. רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. חַד אָמַר. כְּתֵיבָה. וְחָרָנָה אָמַר. כְּקוֹרָה. מָאן דָּמַר כְּתֵיבָה. כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ. מָאן דָּמַר כְּקוֹרָה. מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת לְצִבְאוֹתָם. מָאן דָּמַר כְּקוֹרָה. וּמַה מְקַיֵים כְּתֵיבָה. כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ. מַה בַחֲנִיָיתָן עַל פִּי הַדִּיבֵּר אַף בִּנְסִיעָתָם עַל פִּי הַדִּיבֵּר. מָאן דָּמַר כְּתֵיבָה. מַה מְקַיֵים כְּקוֹרָה. מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת לְצִבְאוֹתָם. לְפִי שֶׁהָיָה שִׁבְטוֹ שֶׁלְדָּן מְרוּבֶּה בְאוֹכְלוֹסִין הָיָה נוֹסֵעַ בַּאַחֲרוֹנָה. וְכָל מִי שֶׁהָיָה מְאַבֵּד דָּבָר הָיָה מַחֲזִירוֹ לוֹ הָדָא הוּא דִכְתִיב מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת לְצִבְאוֹתָם.

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. אֵין לֶחֶם הַפָּנִים נִפְסַל בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת. [רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לֶחֶם הַפָּנִים נִפְסַל בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת.] רִבִּי חְִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ. מַה בַּחֲנִיָּיתָם אֵינוֹ נִפְסָל אַף בִּנְסִיעָתָם אֵינוֹ נִפְסָל. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וְנָסַע אוֹהֶל מוֹעֵד מַחֲנֵה הַלְוִיִּם בְּתוֹךְ הַמַּחֲנוֹת. כִּבְתוֹךְ הַמַּחֲנוֹת.

ואימא הכי נמי אמר קרא (במדבר ב, יז) ונסע אהל מועד אף על פי שנסע אהל מועד הוא