במדבר ה:יח מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סוטה, סוטה, מועד קטן וברכות

הלכה: הָיָה מֵבִיא אֶת מִנְחָתָהּ כול׳. כְּתִיב וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים. מֵעַתָּה כְדֵי לְיַיגְּעָהּ. אֶלָּא כְדֵי לְהַטִּיל אֵימָה עָלֶיהָ.

הלכה: אִם אָמְרָה. טְמֵיאָה אֲנִי. שׁוֹבֶרֶת כְּתוּבָּתָהּ וְיוֹצְאָה כול׳. כְּתִיב וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי יי. זֶה שַׁעַר נִיקָנוֹר. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לִפְנֵי יי זֶה שַׁעַר נִיקָנוֹר. כְּתִיב אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וגו׳. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא פָּתַר קִרְיָיה בַּבּוֹעֵל. וְרִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַר קִרְיָיה בָּאִשָּׁה. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא פָּתַר קִרְיָיה בַּבּוֹעֵל. הָהֵין זָן וּמְפַרְנֵס וְאַתְּ אָתִי עַל דַּעְתָּךְ. וְרִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַר קִרְיָיה בָּאִשָּׁה. הָהֵין זָן וּמְפַרְנֵס וְאַתְּ תָּלִית עֵינַיִם עַל חוֹרָן.

קִרְיָיא אָמַר. מַקְרִין וְאַחַר כָּךְ מְבַזִּין. וּמַתְנִיתָא אָמְרָה. מְבַזִּין וְאַחַר כָּךְ מַקְרִין. אָמַר רִבִּי אִילַי. מִכֵּיוָן דִּכְתִיב וְהֶעֱמִיד וְהֶעֱמִידָהּ וְכִי יוֹשֶׁבֶת הָיְיתָ. אֶלָּא מַחְמָת עֶמְדָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיָה פוֹרֵעַ אֶת רֹאשָׁהּ.