במדבר ה:ל מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סוטה, סוטה, עירובין ומגילה

שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צְרִיכִין שֶׁיְּהוּ לִשְׁמָהּ. וְכָתַב לָהּ. וְעָשָׂה לָהּ. אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִיתָּן לָהּ. שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צְרִיכִין שֶׁיְּהוּ נִרְאִין. אֶפֶר פָּרָה. וַעֲפַר סוֹטָה. וְרוֹק יְבָמָה. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אַף דַּם צִפּוֹר מְצוֹרָע. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. שִׁיעֲרוּ לוֹמָר. אֵין דַּם צִפּוֹר קְטַנָּה בָטֶל בְּרְבִיעִית. וְלֹא דַם צִיפּוֹר גְדוֹלָה מְבַטֵּל אֶת הָרְבִיעִית. כְּהָדָא דְתַנֵּי. בְּדָם. יָכוֹל בְדַם וַודַּאי. תַּלמוּד לוֹמַר מַיַם חַיִים. אִי מַיַם חַיִים. יָכוֹל שֶׁיְּהוּ כוּלָּן מַיִם חַיִים. תַּלמוּד לוֹמַר דָּם. הָא כֵיצַד. מַיִם חַיִים שֶׁדַּם צִיפּוֹר נִיכָר בָּהֶן. שִׁיעֲרוּ חֲכָמִים. רְבִיעִית. רִבִּי פְּדָת בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מֵי סוֹטָה נִפְסָלִין בְּלִינָּה. רִבִּי אָחָה בְשָׁם רַב אָבִינָא. כָּל שֶׁאֵין מִמֶּנּוּ לַמַּזְבֵּחַ אֵין הַלִּינָה פוֹסֶלֶת בּוֹ.

גמ׳ מנהני מילי א"ר חייא בר גמדא א"ר יוסי בר' חנינא אתיא תורה תורה כתיב הכא (במדבר ה, ל) ועשה לה הכהן את כל התורה וכתיב התם (דברים יז, יא) על פי התורה אשר יורוך מה להלן בשבעים ואחד אף כאן בשבעים ואחד

הכי השתא התם (דברים כד, א) וכתב לה כתיב בעינן כתיבה לשמה הכא ועשה לה כתיב בעינן עשייה לשמה עשייה דידה מחיקה היא