במדבר ז:פט מקורות בתלמוד: מסכת דרך ארץ רבה, תלמוד ירושלמי יומא ויומא

(האזינו השמים ואדברה) זו היא שנאמרה ע״י דוד מלך ישראל שנאמר (שם יח) ישת חשך סתרו כנגד מי אמר דוד מקרא הזה לא אמרו אלא כנגד שבחו של הקב״ה שהוא יה שליט ברום יחידו אחד ושמו אחד והוא שוכן בג׳ מאות ותשעים רקיעים ורקיע שמו וכינוייו נקוד עליהם ובכל אחד ואחד משרתים ושרפים ואופנים וכרובים וגלגלים וכסא הכבוד ואל תתמה יותר בדבר זה שהרי מלך בשר ודם יש לו כמה מקומות אחד של חמה ואחד של צינה (ועליך להביט בדבר זה) עאכ״ו למלך חי העולמים שהכל שלו. ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום שוכן על ערבות בשביעי ואין מתרחק מדבר כלום שנא׳ (במדבר ז) מבין שני הכרובים וידבר אליו. ובשעת הכעס נתעלה וישב בשמי מרום והכל צועקין ובוכין ואין נשמע קולן וגוזרין צום ומתפלשין באפר ומתכסים בשקים ומורידים דמעות:

וְאֵין נִשְׁאֲלִין שְׁתֵּי שְׁאֵילוֹת כְּאַחַת. אִם נִשְׁאֲלוּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מֵשִׁיבוֹ עַל הָרִאשׁוֹנָה וְאֵין מֵשִׁיבוֹ עַל הַשְּׁנִיָיה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מֵשִׁיבוֹ עַל הַשְּׁנִיָיה וְאֵינוֹ מֵשִׁיבוֹ עַל הָרִאשׁוֹנָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵינוֹ מֵשִׁיבוֹ לֹא עַל הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא עַל הַשְּׁנִיָיה. מָאן דָּאָמַר. מֵשִׁיבוֹ עַל הָרִאשׁוֹנָה וְאֵינוֹ מֵשִׁיבוֹ עַל הַשְּׁנִיָיה. מִן הָדָא וַיֹּאמֶר דָּוִד יְי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וגו׳. הֲיַסְיגִּרוּנִי בַעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ וגו׳. [הֲיֵרֵד שָׁאוּל. דָּוִד לֹא שָׁאַל כְּהוֹגֶן. לָא צוֹרְכָא דְלָא. הֲיֵרֵד שָׁאוּל. וְאִם יֵרֵד יַסְגִּירוּנִי בַעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ.] מָאן דָּאָמַר. מֵשִׁיבוֹ עַל הַשְּׁנִיָיה. וְאֵינוֹ מֵשִׁיבוֹ עַל הָרִאשׁוֹנָה. מִן הָדָא וַיֹּאמֶר דָּוִד הֲיַסְגִּירוּנִי בַּעֲלֵי קְעִילָה אוֹתִי וגו׳. מָאן דָּאָמַר. אֵינוֹ מֵשִׁיבוֹ לֹא עַל הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא עַל הָאַחֲרוֹנָה. וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיי לֵאמֹר אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה הַאַשִּׂיגֶנּוּ. דָּוִד בִּיקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים. יְי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַגֶּד נָא לְעַבְדֶּךָ. תֵּדַע לָךְ. שֶׁהֲרֵי שְׁתַּיִם שָׁאַל וְהֵשִׁיבוֹ שָׁלֹשׁ. וַיֹּאמֶר רְדוֹף כִּי הַשֵּׂג תַּשִּׂיג וְהַצֵּל תַּצִּיל. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הַקּוֹל הָיָה שׁוֹמֵעַ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הַכְּתָב בּוֹלֵט. מָאן דָּאָמַר. הַקּוֹל הָיָה שׁוֹמֵעַ. נִיחָא. דִּכְתִיב וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל. מָאן דָּאָמַר. הַכְּתָב הָיָה בוֹלֵט. וְהָא לֵית חֶי״ת בִּשְׁבָטִים וְלֹא צַדֵּ״י [וְלֹא קוּ״ף] בִּשְׁבָטִים. אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב כָּתוּב עֲלֵיהֶן. וְהָא לֵית טֵי״ת בִּשְׁבָטִים. כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה חָקוּק עֲלֵיהֶן.

מיתיבי קול לו קול אליו משה שמע וכל ישראל לא שמעו לא קשיא הא בסיני הא באהל מועד ואי בעית אימא לא קשיא הא בקריאה הא בדבור