במדבר לד:ו מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי שביעית, תלמוד ירושלמי חלה וגיטין

וּגְב֣וּל יָ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל וּגְב֑וּל זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל יָֽם׃

תלמוד ירושלמי שביעית

רַב הוּנָא אָמַר כֵּינִי מַתְנִיתָא מִגְּזִיב וְעַד הַנָּהָר מִגְּזִיב וְעַד אֲמָנָה. תַּנֵּי אֵי זוּ הִיא הָאָרֶץ וְאֵי זוּ הִיא חוּץ לָאָרֶץ. כָּל שֶׁשּׁוֹפֵעַ מִטַּוְרוֹס [אֲמָנֹס] וְלִפְנִים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מִטּוּרֵי אֲמָנֹס וּלְחוּץ חוּץ לָאָרֶץ. הַנֵּיסִים שֶׁבְּיָם אַתְּ רוֹאֶה אוֹתָן כְּאִילּוּ חוּט מָתוּחַ מִטּוּרֵי אֲמָנֹס עַד נַחַל מִצְרַיִם. מֵהַחוּט וְלִפְנִים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מֵהַחוּט וּלְחוּץ חוּץ לָאָרֶץ. רִבִּי יוּדָה אָמַר כָּל שֶׁהוּא כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הוּא כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל. שֶׁבַּצְּדָדִין מֵהֶן אַתְּ רוֹאֶה אוֹתָן כִּילּוּ חוּט מָתוּחַ מִקֶּפַלָּרִיָּא וְעַד אוֹקִיָינוֹס מֵחוּט וְלִפְנִים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מֵהַחוּט וּלְחוּץ חוּץ לָאָרֶץ.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי חלה

רִבִּי חוּנָא אָמַר כֵּינִי מַתְנִיתָא מִגְּזִיב וְעַד הַנָּהָר מִגְּזִיב וְעַד אֲמָנֹס. תַּנֵּי אֵי זוּ הִיא הָאָרֶץ וְאֵי זוּ חוּץ לָאָרֶץ. כָּל שֶׁהוּא שׁוֹפֵעַ מִטַּוְורוֹס אֲמָנֹס וְלִפְנִים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מִטַּוְורוֹס אֲמָנֹס וּלְחוּץ חוּצָה לָאָרֶץ. הַנֵּיסִין שֶׁבְּיָם אַתְּ רוֹאֶה אוֹתָן כְּאִילּוּ חוּט מָתוּחַ מִטַּוְורוֹס אֲמָנֹס וְעַד נַחַל מִצְרַיִם. מֵהַחוּט וְלִפְנִים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מֵהַחוּט וּלְחוּץ חוּץ לָאָרֶץ. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר כָּל שֶׁהוּא כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הוּא כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל יָם. שֶׁבַּצְּדָדִין מֵהֶן אַתְּ רוֹאֶה אוֹתָן כְאִילּוּ חוּט מָתוּחַ מִקֶּפַלָּרִיָּא וְעַד אוֹקֵיָינוֹס מִנַּחַל מִצְרַיִם וְעַד אוֹקֶיָינוֹס מֵהַחוּט וְלִפְנִים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מֵהַחוּט וּלְחוּץ חוּץ לָאָרֶץ.
שאל רבBookmarkShareCopy

גיטין

רבי יהודה אומר כל שכנגד ארץ ישראל הרי הוא כא"י שנאמר (במדבר לד, ו) וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים
שאל רבBookmarkShareCopy