וְשָֽׁפְטוּ֙ הָֽעֵדָ֔ה בֵּ֚ין הַמַּכֶּ֔ה וּבֵ֖ין גֹּאֵ֣ל הַדָּ֑ם עַ֥ל הַמִּשְׁפָּטִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
תלמוד ירושלמי שבועות
כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה בֵּין הַמַּכֶּה וגו׳. שֶׁלֹּא תְהֵא הָעֵדָה קְרוֹבָה לֹא לַמַּכֶּה וְלֹא לַמּוּכֶּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן קְרוֹבִין לַנִּיכֶּה נִמְצְאוּ בֵית דִּין גּוֹאֲלֵי הַדָּם. מִיכָּן שֶׁלֹּא יְהוּ הַדַּיָינִין קְרוֹבִין לַנִּידּוֹנִין. וּמְנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים קְרוֹבִים לַנִּידּוֹנִין. אָמְרָה תוֹרָה. הֲרוֹג עַל פִּי עֵדִים. הֲרוֹג עַל פִּי מַטִּין. מַה הַדַּיָינִין אֵינָן קְרוֹבִין לַנִּידּוֹנִין אַף הָעֵדִים כֵּן. מְנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים קְרוֹבִין זֶה לָזֶה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׂהוּזְמוּ לֹא מִפִּיהֶן הֵן נֶהֱרָגִין.
סנהדרין
ומנין לקטנה שהיא של עשרים ושלשה שנאמר (במדבר לה, כד) ושפטו העדה והצילו העדה עדה שופטת ועדה מצלת הרי כאן עשרים